All posts by Sharonne Cohen

The iTaLAM Pilot Test is On In Its Way!

הניסוי המעצב של איי-תלעם יוצא לדרך!

In preparation for the upcoming iTaLAM pilot test in Grade 2, which will be held in about 20 schools during the 2015-16 school year, we have

  • developed online instructional tools for the first units of the school year, as well as a Learning Management System (LMS), and planned Blended Learning which will integrate technological resources with the TaL AM learning materials;
  • communicated with school principals, Jewish Studies Coordinators and IT specialists in schools embarking on the pilot test in the coming school year regarding the technological and manpower provision for the pilot, as well as the process and the expectations from the pilot test and its participants;
  • held two online seminars on five separate dates, offered by iTaLAM in collaboration with TaL AM and Compedia, with participants including principals, Jewish Studies and Hebrew coordinators, IT specialists and Grade 2 teachers in schools participating in the pilot test.

Additional 3-day training is scheduled for August 24-26, and will be held at the Wilshire Hotel in New Jersey, where TaL AM training institutes usually take place. This training will familiarize educators with the materials for online learning, ideas for implementation integrating technology with the TaL AM print materials, and use of the LMS.

Several visits to pilot testing schools are planned for the coming school year, as well as a series of online workshops dedicated to new materials, blended instruction and feedback.

The technological specifications below, for schools participating in the pilot test during the 2015-16 school year, may assist the schools not participating in this year’s pilot test to prepare for the implementation of iTaLAM in the 2016-17 school year:

PC – Windows 7 (at least)

Chromebook – should be new – 2015, or 2014 at the latest

iPad Air – must be iPad Air only, not any other version of the iPad

Processor – Intel i3 at least (Intel i7 or compatible is recommended)

RAM – 4GB at least (8GB recommended)

School connectivity to the Internet:

Upload bandwidth – 5 Mbps at least (25 Mbps or more recommended)

Download bandwidth – 30 Mbps at least (100 Mbps or more recommended)

Each device should have earphones, a microphone and a camera. Some devices have built-in microphone and camera, but there should be earphones as well.

 As stated, the above specifications pertain only to the coming school year; the system currently operates on PC, Chromebook and iPad Air, and will be expanded to additional platforms for its first edition.

Those gearing up for technological upgrades in their schools are welcome to contact Tal Shimoni (Tals@compedia.net) with inquiries.

See you in our next post!

במסגרת ההיערכות שלנו לקראת הניסוי המעצב של איי-תלעם לכיתה ב, שיתקיים בשנה”ל תשע״ו (2015-16) בכ- 20 בתי ספר, פעלנו בכמה מישורים:

* פיתחנו אמצעי הוראה מקוונים ליחידות ההוראה הראשונות של שנת הלימודים, מערכת ניהול למידה (LMS), וכן ואת תכנון תמהיל הלמידה המשלב בין האמצעים הטכנולוגיים וחומרי הלימוד של תל עם.

* ניהלנו תכתובת וראיונות טלפוניים עם מנהלי בתי הספר, מרכזי לימודי היהדות, מורים ואנשי הטכנולוגיה בתי הספר המועמדים להתחיל בניסוי בשנת הלימודים הבאה בעניין ההיערכות הטכנולוגית וכח האדם הדרושים לניסוי, תהליך הניסוי, וכן הציפיות מהניסוי ומהמעורבים בו.

* קויימו שתי סדנאות מקוונות בחמישה מועדים שונים על ידי איי-תל עם בשיתוף עם תל עם וקומפדיה, בהן השתתפו מנהלים, מרכזי לימודי עברית ויהדות, אנשי טכנולוגיה ומורי כיתה ב של בתי הספר שישתתפו בניסוי.

 הכשרה נוספת של שלושה ימים מלאים מתוכננת ל- 26-24 באוגוסט, ותתקיים במלון וילשייר בניו ג’רסי, בו מתקיימים בדרך כלל מכוני ההכשרה של תל עם .במסגרת הכשרה זו יכירו המחנכים את החומרים ללמידה מקוונת, רעיונות להפעלה המשלבת טכנולוגיה עם חומרי הלימוד המודפסים של תל עם, השימוש במערכת ניהול הלמידה, וצורות שונות למתן משוב.

במהלך שנת הניסוי מתוכננים ביקורים בבתי הספר הנסאים, וכן סדרה של סדנאות מקוונות על חומרים חדשים, תהליך ההוראה המשולבת ומתן משוב.

Screen Shot 2_Blended Learning

המידע שלהלן, המיועד לבתי הספר שישתתפו בניסוי בשנה”ל תשע״ו (2015-16), עשוי לסייע לבתי הספר שלא מתשתתפים בניסוי להיערך לקראת הפעלת איי-תלעם בשנה”ל 2016-17:

PC לפחות Windows 7

Chromebookחשוב שיהיו מכשירים חדשים מהשנה (2015) או לכל המאוחר מ-2014

iPad Airחשוב- רק iPad Air, לא אף גרסה אחרת של אייפד.

מעבדים – לכל הפחות Intel i3, מומלץ Intel i7 או שקולים להם.

זכרון RAM לכל הפחות 4GB, מומלץ 8GB.

קישור ביה”ס לאינטרנט:

Upload bandwidth לכל הפחות 5 Mbps, מומלץ 25 Mbps או יותר.

Download bandwidth לכל הפחות 30 Mbps, מומלץ 100Mbps.

כל מכשיר צריך להיות מצוייד באוזניות, מיקרופון ומצלמה. יש מכשירים בהם המיקרופון והמצלמה כבר מובנים, אבל חשוב שיהיו גם אוזניות.

כאמור, המפרט הטכני הנ”ל מתייחס לשנת הלימודים הבאה בלבד; כרגע המערכת פועלת על PC, Chromebook ו- iPad Air, והיא תורחב לסביבות נוספות במהדורה הראשונה.

אלה הנערכים לקראת שדרוג טכנולוגי בבתי הספר שלהם מוזמנים ליצור קשר עם טל שמעוני (Tals@compedia.net)  ולשאול שאלות בקשר להיערכות הטכנולוגית.

 להשתמע בפוסט הבא!

Technical specifications for the implementation of iTaLAM

מפרט טכני בנוגע לתשתיות התיקשוב הנדרשות להפעלת iTaLAM

For the successful implementation of iTALAM in your school, please read carefully the following technical requirements:

PC – Windows 7 or higher.

Chromebook 2015 recommended, possibly 2014 but not earlier than that.

iPad Air (ONLY iPad Air, not any other type of an iPad).

 Processors: at least Intel i3, i7 is recommended (or their equivalent).

RAM (Memory): Minimum 4MB, 8MB is recommended.

 Internet connection:

Upload bandwidth – minimum 5Mbps, 25Mbps recommended.

Download bandwidth – Minimum 30Mbps, recommended 100Mbps.

Computing devices must be equipped with headphones including a microphone, and a webcam. For devices that have a built-in camera and a microphone, earbuds need be connected.

אנא קראו בעיון את הדרישות הטכניות להפעלה מוצלחת של איי-תלעם בבית ספרכם

PC – לפחות Windows 7

Chromebook – חשוב שיהיו מכשירים חדשים מהשנה (2015) או לכל המאוחר מ-2014

iPad Air – חשוב- רק iPad Air, לא אף גרסה אחרת של אייפד.

מעבדים – לכל הפחות Intel i3, מומלץ Intel i7 או שקולים להם.

זכרון RAM – לכל הפחות 4GB, מומלץ 8GB.

קישור ביה”ס לאינטרנט:

Upload bandwidth – לכל הפחות 5Mbps, מומלץ 25Mbps או יותר.

Download bandwidth – לכל הפחות 30Mbps, מומלץ 100Mbps.

כל מכשיר צריך להיות מצוייד באוזניות, מיקרופון ומצלמה. יש מכשירים בהם המיקרופון והמצלמה כבר מובנים, אבל חשוב שיהיו גם אוזניות.

Blended Learning with iTaLAM

תמהיל למידה באיי-תלעם

Blended learning is an increasingly prevalent educational practice. As we develop iTaLAM, we are considering the best ways of implementing this approach in order to maximize its benefits and enhance both instruction and learning.

Technology (e.g. Flipped Classroom, eBooks, digital games) has greatly impacted the role of the teacher, as well as the learning process; teachers are no longer serving the function of learned instructors imparting knowledge, or being the sole providers of feedback regarding their students’ skills development and understanding. Many of these functions have been replaced by technology, which actively involves the children and is preferred by most contemporary learners.

What is blended learning?

The term “blended learning” has become commonplace, often used merely to describe the integration of some form of technology in traditional instruction. However, not all usage of technology within educational frameworks can indeed be considered effective blended learning; only the type of use which leverages the affordances within an innovative framework of differentiated, personalized, student-centered learning can truly enhance the outcome of learning.

The Clayton Christensen Institute defines blended learning as a formal education program in which the student learns partly through online learning, and partly in a supervised school setting away from home, and in which the modalities are connected in order to provide an integrated learning experience.

What are the advantages of authentic blended learning?

  • Engages students in active participation;
  • Provides immediate feedback in the process of content mastery and skill development;
  • Accelerates learning through focused, flipped instruction which is available anytime and everywhere;
  • Facilitates personalized instruction and learning adapted to each student’s level and interests;
  • Enables students to work in groups and utilize social networking for learning;
  • Teaches children to use technology for learning, in addition to its social and entertainment functions.

What are the disadvantages of the superficial use of technology in instruction?

The superficial implementation of technology in learning primarily sacrifices the potential inherent in authentic blended learning. In addition, there are several common mistakes that can undermine the success of the blended learning model:

  1. Different apps and activities are not aligned. Some educators use ready-made apps of e-books, activities and games that often have different designs and activate disconnected and unaligned learning skills, and may create a sense of fragmentation and lack of continuity in the student learners.
  2. The technology does not offer support to students of varying academic levels, and does not adapt to students’ individual abilities. A non-scaffolded program which does not include an element of adaptive learning suited to the student’s level does not make the connection between student performance and the activities that can advance their learning.
  3. The program does not capture student data. Online activities often lack a data recording feature, even though it is important to keep track of student progress in order to adjust the learning based on prior achievements and according to each student’s pace.
  4. The program does not provide resources for instruction and is not linked to existing resources. Teachers are often required to plan the curriculum and choose appropriate materials to help students who are struggling. It is, therefore, important to offer teachers instructional resources that link performance data to instructional strategies and materials.
  5. The program does not recommend next steps for the teacher. Existing programs often do not highlight concerns regarding particular students, and do not recommend “if… then… ” scenarios which offer individualized learning according to the students needs.
  6. The scope of the technological component in blended learning is not sufficient to significantly change the learning and teaching and impact its results. If students are “allowed” to use technology only as a fill-in or an enrichment activity instead of the acquisition and internalization of new content and skills, the results will be less significant.

Please see Dr. Elizabeth Brooke’s Blended Learning: Four Common Obstacles in Reading Instruction.

 What do we hope to accomplish through the integration of blended learning into iTaLAM?

As mentioned in the white paper entitled Blended Learning Innovations: 10 Major Trends (published by DreamBox Learning Inc.), one of the main trends in blended learning is personalized learning, which we aim to foster within the new curriculum, thus attaining better monitoring of the learning —identifying the students’ accomplishments as well as their challenges, their successes as well as the areas in which they require additional help and nurturing— and involving the teacher in providing this help.

 What will blended learning look like in iTaLAM, and how do we plan to avoid the pitfalls mentioned by Brooke and others?

Best practice in blended learning requires a new kind of thinking, which takes into account the world of the learner, maximizing the student’s learning time and adapting its speed and depth to individual levels and needs. The iTaLAM and TaL AM teams have undertaken the development blended learning through a differentiated, student-centered, curriculum-centered approach intended to maximize learning, while acknowledging the special role of the teacher in making the connection between the students and the program and the context of the school & larger community, adapting and linking the program to this specific context.

iTaLAM is being developed on the basis of TaL AM, and therefore links and aligns the various disciplines and learning skills, rendering the drawbacks raised by Brooke and others immaterial. The integration of print materials into a technological environment will enable teachers to overcome the lack of instructional resources which is characteristic of other programs.

For the purpose of blended learning, we are preparing each activity and game so that they feature various academic levels and are linked to a LMS (Learning Management System), which documents the students’ achievements. Teacher training will equip teachers with the knowledge and skills necessary for the identification of these various activity levels and their adaptation to students, and for the analysis of the feedback provided by the LMS, so that it offers maximum benefit for the advancement of all students.

In addition to learning in a traditional parent class within the school, blended learning will implement online, global learning with students and teachers in other classes, and with learning groups in various Jewish communities.

We welcome your opinion on how to accomplish the goal of personalized, adapted learning. Please take a moment to post a comment on any or all of the following questions:

  • What types of learning types and methods would you like to implement into your classroom’s blended learning?
  • What, in your opinion, is the definition of blended learning which truly advances the learning, rather than merely implementing advanced technology within an existing framework?
  • What is worth learning via the technological component of blended learning?
  • What types of technology-based activities would you like to see in the blended learningiTaLAM program?

We appreciate your feedback, and look forward to this ongoing conversation.

Stay tuned for updates from the February pilot test!

מורים רבים מפעילים כיום תמהיל למידה בהוראה. במסגרת פיתוח איי-תלעם, אנחנו שוקלים את הדרכים הטובות ביותר ליישום גישה חינוכית זו על מנת להפיק את מלוא התועלת שהיא מציעה, ובכך להעשיר את ההוראה ואת הלמידה גם יחד.

השימוש בטכנולוגיה(Flipped Classroom – היפוך סדר הלמידה, ספרים אלקטרוניים, משחקים דיגיטליים וכו’) משפיע רבות על תפקיד המורה, וכן על תהליך הלמידה. מורים כבר אינם משרתים את התפקיד המסורתי של בעלי הידע המקנים מידע, ואינם מהווים את המקור היחיד למשוב שמקבלים התלמידים על התקדמותם בתחום ההבנה, הידע ופיתוח היכולות שלהם. כיום מחליפה הטכנולוגיה חלק ניכר מן התפקידים הללו, באמצעים המערבים את הילדים באופן פעיל, ומועדפים על ידי מרבית הלומדים.

 מהו תמהיל למידה?

השימוש במושג “תמהיל למידה” הפך לדבר שבשגרה, ולעיתים קרובות מתאר רק את השילוב של טכנולוגיה כלשהי במסגרת הוראה מסורתית. אך לא כל שימוש בטכנולוגיה במסגרת חינוכית הוא אכן תמהיל למידה יעיל; רק השימוש המפעיל את היתרונות (affordances) שמציעה גישה זו, במסגרת חדשנית של למידה מותאמת המעמידה את התלמיד/ה במרכז קידום הלמידה, יכול להשפיע לחיוב על התוצאות.

 מכון Clayton Christensen מגדיר תמהיל למידה כתוכנית חינוך פורמאלית בה התלמידים לומדים חלק מהזמן בצורה מקוונת – מחוברים ממקומות שונים – וחלק מהזמן הם לומדים במסגרת בית-ספרית, כאשר אפיקי התקשורת ודרכי הלמידה מקושרים על מנת להעניק ללומדים חווית לימוד מתואמת ומשולבת.

Screen Shot 1_Blended Learning

 מהם היתרונות של תמהיל למידה אותנטי?

* מעורבות התלמידים בלמידה פעילה
* קבלת משוב מיידי בתהליך לימוד מידע חדש ופיתוח מיומנויות
* האצת הלמידה באמצעותFlipped Classroom — היפוך סדר הלמידה,המנגיש לתלמידים את הלמידה בכל מקום ובכל שעה
* הוראה ולמידה מותאמים לרמת התלמידים ולתחומי התעניינותם
* הפעלת למידה בקבוצות ובאמצעות רשתות חברתיות
* הכוונת התלמידים להשתמש בטכנולוגיה לצורך למידה, ולא רק לצרכי חברה ובידור

 מהם החסרונות של הפעלה שטחית של טכנולוגיה בלמידה?

הפעלה שטחית של טכנולוגיה בלמידה בראש וראשונה מקריבה את הפוטנציאל שגלום בתמהיל למידה נכון. מעבר להפסד פוטנציאל זה, ישנן מספר חסרונות העלולים לפגום בהצלחתו של תמהיל למידה:

* היישומונים (apps) ותוכנות הפעילויות אינם מתואמים. ישנם מחנכים העושים שימוש ב- apps קיימים של ספרים, פעילויות ומשחקים דיגיטליים אשר לעיתים קרובות הם בעלי עיצוב שונה, מפעילים מיומנויות למידה בלתי-מקושרות ובלתי-מתואמות, ועלולים ליצור תחושה של קיטוע וחוסר רצף אצל הלומדים.

* הטכנולוגיה אינה מציעה תמיכה לתלמידים ברמות שונות, ואינה מותאמת ליכולות האישיות של כל תלמיד/ה. תכנית שאינה מכילה אמצעים תומכים לקידום הלמידה של תלמידים ברמות שונות – שאיננה scaffolded – אינה יוצרת קשר בין הישגי התלמידים לבין פעילויות העשויות לקדם את הלמידה שלהם.

* היישומים והתוכנות של הפעילויות אינם שומרים מידע אודות התלמידים. לעיתים קרובות פעילויות מקוונות אינן כוללות מרכיב של שמירת מידע, למרות שחשוב מאוד לעקוב אחר התקדמות התלמידים ולהתאים את ההוראה על מנת להאיץ את הלמידה בהתאם להישגים קודמים ולפי הקצב האישי של כל תלמיד/ה.

* התוכנות והיישומונים אינם מספקים חומרי לימוד ואינם מקושרים ישירות לחומרי לימוד קיימים. לעיתים קרובות מורים נדרשים לתכנן את תכולת תוכנית הלימודים, ולבחור חומרים מתאימים שיסייעו לתלמידים מתקשים. לכן חשוב לספק למורים משאבים חינוכיים שיקשרו בין המידע אודות הישגי התלמידים לבין הגישה הפדגוגית וחומרי הלימוד המתאימים להם.

* התוכנות והיישומונים אינם ממליצים למורה על הצעדים הבאים הדרושים. מרביתהתוכניות הקיימות אינן מאירות את עיני המורים לגבי תלמידים הדורשים תשומת לב מיוחדת, ואינן ממליצות על תרחישי “אם … אז …” המאפשרים למידה מותאמת בהתאם לצרכי התלמידים.

* היקף המרכיב הטכנולוגי בתמהיל הלמידה אינו מספיק לצורך שינוי משמעותי בלמידה ובהוראה ולהשפעה על תוצאותיהן. במידה ולתלמידים “מותר” להשתמש בכלים טכנולוגיים רק ככלי השלמה או העשרה במקום לרכישה והפנמה של מידע ומיומנויות חדשים, התוצאות תהיינה פחות משמעותיות.

 אנא פנו למאמר של אליזבת ברוק:Blended Learning: Four Common Obstacles in Reading Instruction.

Screen Shot 2_Blended Learning

 מה אנו שואפים להשיג באמצעות שילוב תמהיל למידה באיי-תלעם?

כפי שצויין בדו”ח Blended Learning Innovations: 10 Major Trends שפורסם על ידי DreamBox Learning Inc., אחת המגמות הבולטות בתחום תמהיל למידה היא למידה המותאמת לתלמידים באופן אישי, מרכיב שאנו שואפים לפתח בתוכנית החדשה, ובכך לאפשר מעקב טוב יותר אחר הלמידה — זיהוי הישגי התלמידים לצד האתגרים שלהם, ההצלחות לצד התחומים בהם נדרשים עזרה ועידוד — ולערב את המורה במתן העזרה הדרושה.

 מה מאפיין את תמהיל הלמידה באיי-תלעם, וכיצד אנחנו פועלים כדי להימנע מהחסרונות שהעלו ברוק ואחרים?

הפעלה יעילה של תמהיל למידה מצריכה חשיבה חדשה, המתחשבת בעולמו של הלומד, מתעלת את זמן הלימוד ומתאימה את קצב ורמת הלימוד לכל תלמיד ותלמידה. צוות איי-תלעם יחד עם צוות תל עם לקחו על עצמם פיתוח תמהיל למידה באמצעות גישה מותאמת המעמידה את הלומד ואת תוכנית הלימודים במרכז, ובכך מעצימה את הלמידה, תוך הכרה בתפקיד המיוחד של המורה ביצירת הקשר שבין הלומדים והתוכנית לבין ההקשר של בית הספר והקהילה, ובהתאמת וקישור התוכנית להקשרים הללו.

 תוכנית איי-תלעם מפותחת על בסיס תל עם, ולכן מתאמת ומקשרת בין תחומי הדעת והמיומנויות, ולכן החיסרון שהעלו ברוק ואחרים של חוסר הקישור בין החומרים איננו תקף לגביה. שילוב חומרי הלמידה המודפסים עם הסביבה הטכנולוגית גם יאפשר למורים להתגבר על היעדר משאבים להוראה המאפיין תוכניות אחרות.

 לצורך למידה מותאמת, אנחנו מכינים כל פעילות וכל משחק ברמות למידה שונות המקושרות למערכת ניהול למידה (LMS), המתעדת את הישגי הלומדים. בהכשרת המורים אנחנו נציידאת המורים בידע ובמיומנויות הדרושים לזיהוי הרמות השונות של הפעילויות ולהתאמתן לתלמידים, לקריאת המשובים שמספקת מערכת ניהול הלמידה ולהפקת מלוא התועלת לקידום כל התלמידים.

 בנוסף למסגרת הלימוד הרגילה של כיתת-אם בבית הספר, תמהיל למידה יפעיל למידה גלובאלית מקוונת של תלמידים ומורים בכיתות נוספות, ועם וקבוצות למידה בקהילות יהודיות שונות.

 נשמח לשמוע את דעתכם על הדרכים להגשמת מטרה זו. אנא כתבו לנו את תשובתכם לשאלות הבאות:

* אילו סוגי למידה ואמצעי למידה תרצו לשלב בתמהיל הלמידה בכיתתכם?
מה לדעתכם היא ההגדרה של תמהיל למידה התורם ללמידה, ולא רק מיישם * טכנולוגיה מתקדמת בתוך מסגרת לימודית קיימת?
* מה כדאי ללמד באמצעות המרכיב הטכנולוגי בתמהיל הלמידה?
* אילו סוגי פעילויות טכנולוגיות תרצו לראות בתמהיל הלמידה של איי-תלעם?

 אנו מעריכים את המשוב שלכם, ומצפים להמשך הדיון בנושא.

 בקרוב: עדכונים מהניסוי המעצב שהתנהל בחודש פברואר!

iTaLAM Development News

חדשות בנוגע לפיתוח איי-תלעם

In this post we’d like to update you on the development of the new iTaLAM.

The iTaLAM, Compedia and TaL AM teams are currently working vigorously and enthusiastically on design principles for the digital environment, the virtual children and the iTaLAM learning environment and infrastructures, as well as the development of Grade 2 learning materials in accordance with these principles.

In conjunction with the above activities, preparations are being made for a four-day limited pilot test which will be conducted in several schools in the New Jersey and New York area. The purpose of this limited pilot test is to assess infrastructures and evaluate the students’ and teachers’ response to the basic design of interfaces, animated songs and stories and educational games. In early January Shoshi Becker, the CEO of iTaLAM, visited several schools for the purpose of familiarization and pre-pilot setup.

The pilot test will include the participation of representatives of the above-mentioned teams, and will be held February 17-20 at three New Jersey schools, and February 23-26 at four New York schools. It will focus on a segment of the theme Ma Ani Yachol / Yechola La’asot Be’atzmi? in the Grade 2 Tov Bakita Sheli VeShelanu unit. The purpose of this segment is to cultivate the students’ confidence in their ability to learn and create in Hebrew on their own, and to foster their responsibility to become independent in their everyday lives, both in the classroom and at home.

The theme Ma Ani Yachol / Yechola La’asot Be’atzmi? includes:

  • The animated song “Tov Li” – see link to a sneak peak of both male and female versions
  • The guided, animated story Ma Ata Yachol La’asot Be’atzmecha / Ma At Yechola La’asot Be’atzmech?
  • Reading comprehension activities for the song and story
  • Language games containing roots and word families from the song and story
  • Games for the construction of verbal sentences with gerund
  • Creative expression activities in written and oral form using:

* Song generator – an engine which enables students to write a song linked to their lives, based on the song template learned in the unit
* Book generator – an engine which enables students to write a book linked to their lives, based on the story template learned in the unit

We are currently also continuing to gather data from schools regarding the use of technology in General Studies, in order to align learning modes and methods in Hebrew and Jewish Studies with those implemented in General Studies. For this purpose, we would greatly appreciate your input on the following:

  • What software do you use in math and sciences?
  • What software do you use in social studies, literature and language arts in English / French / Spanish etc.?
  • What software do you use in the instruction of Hebrew and Judaism?

Please respond by posting comments to this blog post.

Stay tuned for upcoming posts raising topics for discussion, as well as further updates on the Pilot Test and the development of iTaLAM!

הפעם נעדכן אתכם בהתקדמות פיתוח איי-תלעם.

 בימים אלה עובדים צוותי איי-תל עם, קומפדיה ותל עם במרץ ובהתלהבות על הגדרת העקרונות של עיצוב הסביבה הדיגיטלית, הילדים הווירטואליים וסביבת הלמידה והתשתיות של איי-תלעם, ובפיתוח חומרי הלימוד של כיתה ב על פיהם.

 במקביל לפעילויות הנ”ל, מתקיימות הכנות לניסוי מצומצם של ארבעה ימים, שיתקיים במספר בתי ספר באזור ניו ג’רסי וניו יורק. מטרות ניסוי זה הן בדיקת תשתיות והערכת היענותם של התלמידים והמורים לעיצובם הבסיסי של הממשקים, השירים והסיפורים המונפשים ומשחקי הלמידה. בתחילת חודש ינואר ערכה שושי בקר, מנכ”לית איי-תלעם, ביקור במספר בתי ספר לצורך היכרות והיערכות לקראת הניסוי.

הניסוי ילווה בשטח על-ידי נציגי צוותי העבודה, ויערך בין ה- 20-17 בפברואר בשלושה בתי ספר בניו ג’רסי, ובין ה- 26-23 בפברואר בארבעה בתי ספר בניו יורק. הניסוי יתמקד בחלק מהנושא מה אני יכול / יכולה לעשות בעברית בעצמי? ביחידת טוב בכיתה שלי ושלנו של כיתה ב. מטרת החלק הזה היא פיתוח הבטחון העצמי של התלמידים ביכולתם ללמוד וליצור בעברית בעצמם, ובבניית האחריות שלהם להיות עצמאיים בחיי היום-יום בכיתה ובבית.

Screen Shot_Tov Li_Boys

 הנושא מה אני יכול / יכולה לעשות בעברית בעצמי? כולל:

* שיר מונפש “טוב לי” – ראו קישור להצצה ראשונית של גרסת בנים וגרסת בנות
* סיפור מונחה מונפש “מה אתה יכול לעשות בעצמך / מה את יכולה לעשות בעצמך?”
* פעילויות הבנת הנקרא על השיר והסיפור
* משחקי לשון של שורשים ומשפחות מילים מהשיר והסיפור
* משחק בניית משפטים פועליים עם שם הפועל
* פעילויות הבעה יוצרת בקריאה, בכתיבה ובהבעה בעל פה באמצעות:

מחולל שיר – מנוע המאפשר לתלמידים לכתוב שיר המקושר לחייהם על פי תבנית השיר שלמדו

מחולל ספר – מנוע המאפשר לתלמידים לכתוב ספר המקושר לחייהם על פי תבנית הספר שלמדו

Screen Shot_Tov Li_Girls

 בימים אלה אנו גם ממשיכים לאסוף נתונים מבתי הספר על השימוש בטכנולוגיה בלימודים הכלליים, וזאת למטרת תיאום דרכי הלמידה בין לימודי העברית והיהדות ללימודים הכלליים. לצורך כך, נשמח לקבל מכם מידע על הנושאים הבאים:

* באילו תוכנות אתם משתמשים בלימוד החשבון והמדעים?
* באילו תוכנות אתם משתמשים בלימודי הלשון, הספרות ולימודי החברה באנגלית (צרפתית, ספרדית וכו’)?
* באילו תוכנות אתם משתמשים בהוראת עברית ויהדות?

אנא רשמו את תשובותיכם בבלוג.

 בפוסטים הבאים נעלה שאלות לדיון, וכן עדכונים נוספים בנוגע לניסוי ולפיתוח איי-תלעם. להשתמע!

Meet Shoshi Becker, the New CEO of iTaLAM

נא להכיר: שושי בקר, המנכ”לית החדשה של איי-תלעם

We would like to take this opportunity to introduce you to our new colleague, Shoshana (Shoshi) Becker — an experienced executive and leader in the field of digital curriculum development, who is now heading iTaLAM. Shoshi is working in collaboration with Compedia, a prominent Israeli software and hardware developer, and with TaL AM leadership, to develop and create the iTaLAM Hebrew and Heritage curriculum. Tova Shimon serves as the pedagogical director of the iTaLAM team; together with Drorit Farkas and Miriam Cohen, she is mentoring the team in the development process. This innovative new program is being funded by The AVI CHAI Foundation, with additional support being sought from The Gruss Life Monument Funds and others.

Following graphic design studies at the Technion, Shoshi earned both her B.A. and M.A. in Jewish History from Bar Ilan University. She went on to work in the Aliyah Department of the Jewish Agency in England, and subsequently became the Director of Cheled, an Israeli organization dedicated to the development and implementation of Judaism and Israeli culture enrichment programs; a founding partner of B’naya Technologies Ltd., engaged in the development, instruction and formulation of programs and seminars for children, youth and adults. children, youth and adults; and the CEO of Gesher Educational Affiliates, where she led a team of educational workers in the development of Jewish heritage programs in innovative technological environments.

Most recently, Shoshi served as a shlicha to the Hebrew Academy of Long Beach (NY), where she was Junior High School Hebrew Language Coordinator, writing and developing a Hebrew language curriculum for Junior high school integrating smart boards, tablets and PCs. Prior to that she served as Director of the Yesodot Center for Judaism and Democracy, where she led a team of professionals in the development and implementation of a social studies/democracy curriculum for religious high schools throughout Israel.

Shoshi, a mother of 4, lives in Ma’ale Michmash, Israel.

We asked Shoshi to tell us about her new position in her own words; following are her responses.

Q: What inspired you to want to join the iTaLAM team?

A: My experience developing Hebrew instruction programs implementing technology for junior high schools granted me insight into the immense potential in such a program for Grades 1-5, based on a successful and smart curriculum such as TaL AM. The experience and knowledge I garnered over the years in the field of Jewish education, together with my experience adapting the learning into the world of the Internet, led to my eager desire to join the innovative and challenging project that is iTaLAM.

 Q: What is your vision for iTaLAM?

A: I have a deep passion and commitment to Jewish education and to the development of our collective Jewish identity. For thousands of years, Jewish education was dependent solely on the words of teachers, elders and prophets. Jewish identity was reliant on transmitting knowledge from one group to another, imparting Jewish text, thoughtand culture. While face-to-face learning and the classroom experience is still an essential part of formal Jewish education, internet-based learning enables formal and informal educators and leaders to dream of a new educational paradigm.

My focus and passion are in the creation of platforms and curricula that give educators the tools to transmit our collective heritage; my inspiration is drawn from the opportunity to enhance the classroom experience by bringing “teachers” and content from around the world into individual classrooms through a standardized curriculum and internet-based platforms.

 My mission is threefold:

  • to facilitate the experiential learning of Hebrew and Jewish heritage in all Jewish schools and homes around the world;
  • to enable each student to learn according to his/her individual ability to attain a deep understanding of and identification with Jewish heritage; and
  • to create learning communities studying with iTaLAM across the Jewish world.

Q: What are the first steps you undertook as CEO?

A: I embarked on a thorough exploration of the TaL AM curriculum. I also engaged in learning about existing needs through the work done by the TaL AM and Compedia teams prior to and following the iTaLAM Think Tank, and acquainted myself with the outstanding and diverse pedagogical team developing the program. We have established work procedures for efficient and qualitative development, and developed several elements that will be alpha piloted in February of 2015, establishing its features and identifying the schools in which it will be administered. A more comprehensive pilot test is scheduled for the 2015-2016 school year.

 Q: What are you focused on now, and what can teachers expect in the program’s initial stages of development?

A: We are currently focusing on the pedagogical and instructional design of the program’s templates and on the development of activities and games for the February pilot in collaboration with the Compedia team. Teachers can expect charming and captivating activities for 5-6 lessons, including an animated video clip for a song; comprehension, creative and experiential activities for the song; an animated library book; and games for the internalization of content and language and learning skills. In addition, we are examining the LMS (Learning Management System) which facilitates learning management and the production of reports documenting the students’ work as they engage in each activity.

We are thrilled to have Shoshi on board the iTaLAM enterprise, and wish her the best of luck in her endeavors to impart the Hebrew language and Jewish heritage to Jewish students around the world in new and exciting ways.

Stay tuned for news about the upcoming iTaLAM pilot!

ברצוננו להציג בפניכם את העמיתה החדשה שלנו, שושנה (שושי) בקר — אשת ניהול מנוסה ומנהיגה בתחום פיתוח תוכניות לימוד דיגיטאליות, העומדת בראש איי-תלעם. שושי עובדת בשיתוף עם קומפדיה, חברה ישראלית מובילה לפיתוח תוכנה וחומרה, וכן עם הנהגת תל עם, על פיתוח ויצירת תוכנית איי-תלעם לשפה העברית ולמורשת היהודית. טובה שמעון הינה המנהלת הפדגוגית של איי-תלעם, ויחד עם דרורית פרקש ומרים כהן מנחה את הצוות בתהליך הפיתוח. תוכנית חדשנית זו מפותחת בסיוע קרן אבי חי. אנו מצפים לתמיכה נוספת מקרן גרוס וכן מתורמים אחרים.

בתום לימודי עיצוב גראפי בטכניון, השלימה שושי לימודי בוגר (B.A.) ומוסמך (M.A.) בהיסטוריה יהודית באוניברסיטת בר אילן, ובסיומם עבדה במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית באנגליה. לאחר מכן הפכה למנכ”לית חל”ד (חנוך לנער ע”פ דרכו), המתמקד בפיתוח ויישום תוכניות העשרה ביהדות ותרבות ישראלית; לשותפה מקימה של בניה טכנולוגיות בע”מ, העוסקת בפיתוח והוראה של תוכניות וסמינרים לילדים, נוער ומבוגרים; ולמנכ”לית עמותת גשר, שם הובילה צוות חינוכי בפיתוח תוכניות בתחום המורשת היהודית בסביבות טכנולוגיות חדשניות.

Shoshi Becker_Photo2

Shoshana (Shoshi) Becker • שושנה (שושי) בקר

בשנים האחרונות שירתה שושי כשליחה באקדמיה העברית של לונג ביץ’ בניו יורק, ובמסגרת תפקידה כמרכזת לימודי העברית בחטיבת הביניים כתבה ופיתחה תוכנית ללימודי עברית לחטיבה, המשלבת שימוש בלוח חכם, טאבלט ומחשב PC. לפני כן שירתה כמנכ”לית יסודות – המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, שם הובילה צוות מקצועי בפיתוח ויישום תוכניות ללימודי חברה ודמוקרטיה לבתי ספר דתיים ברחבי מדינת ישראל.

שושי, אם לארבעה ילדים, גרה עם משפחתה במעלה מכמש.

ביקשנו משושי לספר לנו על תפקידה החדש במילים שלה, ולהלן תשובותיה.

ש: מה הביא אותך לרצות להצטרף לצוות איי-תלעם?

ת: לאחר שהתנסיתי בפיתוח תוכניות להוראת עברית בחטיבת הביניים באמצעות טכנולוגיה, ראיתי את הפוטנציאל הענק הטמון ביצירת תוכנית כזו לכתות ב-ה, תוך התבססות על תוכנית מצליחה וחכמה כמו תל עם. הנסיון והידע שצברתי במשך השנים בחינוך יהודי, יחד עם הנסיון בתרגום הלמידה לעולם האינטרנט, הביאו אותי להצטרף בשמחה לתוכנית החדשנית והמאתגרת איי-תלעם.

ש: מהו החזון שלך לאיי-תלעם?

ת: החינוך היהודי קרוב לליבי, ואני מסורה לפיתוח הזהות הקולקטיבית שלנו כעם יהודי. במשך אלפי שנים התבסס החינוך היהודי על מילותיהם של מורים, זקני העדה והנביאים. המשך קיום הזהות היהודית היה תלוי במסירת התכנים והערכים היהודיים מדור לדור, תוך הוראת המקורות היהודיים, מחשבת ישראל, ותרבות ישראל. בעוד החוויה של לימוד פנים-אל-פנים בכיתה עדיין מהווה מרכיב חיוני בחינוך היהודי הפורמאלי, לימוד באמצעות האינטרנט מאפשר למחנכים פורמאליים ולא-פורמאליים ולמנהיגים חינוכיים ליצור תבניות חינוכיות חדשות.

ההתמקדות שלי היא ביצירת פלטפורמות ותוכניות המעניקות למחנכים את הכלים ללמד את מורשת ישראל. אני שואבת את השראתי מהיכולת להעשיר את חווית הלימוד בכיתה על ידי הבאת “מורים” ותוכן מרחבי העולם לתוך הכיתה באמצעות תוכנית לימודיםהמבוססת על פלטפורמות לימודיות אינטרנטיות.

החזון המשולש שלי הוא

א. לאפשר למידה חווייתית של עברית ומורשת בכל בית יהודי ברחבי העולם;

ב. לאפשר לכל תלמיד ותמידה ללמוד לפי רמתם ויכולותיהם, ולהתקדם לרמת ידיעה והזדהות עמוקים עם המורשת היהודית;

ג. ליצור קהילות לימוד משותפות הלומדות באמצעות איי-תלעם ברחבי העולם היהודי .

ש: מהם הצעדים הראשונים שנקטת עם כניסתך לתפקיד?

ת: התחלתי בהיכרות מעמיקה עם תל עם, ובהבנת צרכי השטח מתוך העבודה שבוצעה על ידי צוותי תל עם וקומפדיה לפני ואחרי כנס החשיבה של איי-תלעם. כמו כן הכרתי את הצוות הפדגוגי האיכותי והמגוון המפתח את התוכנית. גיבשנו תהליכי עבודה לפיתוח יעיל ואיכותי, וכן עסקנו בפיתוח של מספר מרכיבים שעבורם נערוך ניסוי ראשוני במהלך חודש פברואר 2015, הגדרנו את מאפייני הניסוי וזיהינו את בתי הספר בהם נערוך את הניסוי. ניסוי מורחב יותר מתוכנן לשנת הלימודים הבאה (2015-16).

ש: במה מתמקדת העבודת כעת, ולמה יכולים המורים והתלמידים לצפות בשלב ראשון?

ת: כרגע אנחנו מתמקדים בעיצוב הפדגוגי של תבניותהתוכנית ובפיתוח הפעילויות והמשחקים לניסוי שיתקיים בחודש פברואר, בשיתוף עם צוות קומפדיה. המורים יכולים לצפות ל 6-5 שעורים מקסימים ומרתקים המשלבים קליפ ובו אנימציה לשיר, פעילויות להבנת השיר וליצירה של התלמידים בעקבותיו, ספרון מונפש, פעילויות חווייתיות להבנת הספרון ומשחקים להפנמת תוכן וכישורי שפה ולמידה. בנוסף, אנו בודקים את מערכת ה- LMS (Learning Management System), המאפשרת את ניהול הלמידה וקבלת דיווחים על התלמידים במהלך ביצוע הפעילויות.

אנחנו שמחים לקבל את שושי לשורותינו, ומאחלים לה הצלחה רבה במאמציה להנחיל את השפה העברית ואת המורשת היהודית לתלמידים יהודים ברחבי העולם בדרכים חדשות ומלהיבות.

בקרוב: חדשות בנוגע לניסוי של אי-תלעם!

Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 4

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 4

We are pleased to present you with the final installment in our series of presentation summaries from the iTALAM webinar held in June. The webinar continued our ongoing discussions with educators and Jewish leaders concerning 21st century learning, and our thinking about how Jewish education can and should be aligned with the needs of today.Panelists were leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher. The webinar was moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation.

Following the three presentations, participants were invited to raise their questions and comments. Revalyn Faba Sack, MYP Coordinator at The Leo Baeck Day School in Toronto, asked: How will initial contact be initiated among students across the globe? Dr. Dolgin replied that there will be a “clearinghouse” of TaL AM schools, which will offer a pool of participating schools. There is no information yet as to how many schools would wish to have this component, and there will be no requirement to do so. However, having two classes in two different parts of the world work on the same material, perhaps on a similar project (e.g. the “Ani…” books, in which students create their own work) makes this a sustainable project. Sharing among schools will require coordination, most likely on a volunteer basis, and guidelines will have to be established in order to ensure that it runs smoothly. Dr. Dolgin pointed out that in her experience this works beautifully, as long as there is an infrastructure for international connection and for moderation of the conversation and, of course, teacher buy-in; there would have to be two teachers teaching the same grade level, in two different places in the world, who are interested in collaborating, “and then it’s easy!” This can be “normalized” by TaL AM, so that teachers don’t feel they have to invent the wheel, so to speak. Globalization is a core 21st century skill and, as such, will be built into the LMS of iTaLAM, as well as student materials such as research projects, discussions, games and celebrations.

Melanie Eisen, Assistant Director for Professional Development at Yeshiva University, asked: What kind of support should be provided to teachers who wish to recognize the new challenges we face in educating our connected students? Dr. Mitzmacher responded by pointing out that there are several ways to make global connections (iTaLAM, Israel Partnership), and there are numerous schools already doing so. He added that instructional coaching is crucial; Dr. Leibowitz concurred, emphasizing job-embedded coaching, in-school support to show teachers how, celebrating successes, and making professional learning accessible, safe, and fun.

Janet Schatten, Diversity Coach at The Epstein School in Atlanta, raised the social/emotional aspect visàvis instilling Jewish values, asking: Are there any guidelines for teachers that enable them to use these tools in face-to-face time with students (e.g. recess, lunch) so that they can implement what has been learned in real time, as they would in a classroom? Dr. Dolgin offered the example of Open Circle, which she has been using for six or seven years in her school; its positive aspect is a circular curriculum built upon itself year after year, so that when certain terminology was used on the playground, it was known by everyone. This is no different from the order of things unfolding within TaL AM; as a matter of fact, Dolgin quoted her teachers stating that the values in the open circle are embedded in the spiral of the SHAI and Torah units. She suggested an amplification of the social/emotional aspects of how we live with and among each other, rooted in Jewish values, while making them more overt to educators – bringing them alive in the schools, so that when teachers see what’s happening in the playground or the lunch room, they are able to utilize a common “Jewish” language so that students are able to self-correct their behavior in their interaction with one another.

Janet asked a follow-up question: Is it really possible for students to address such problems in Hebrew? Dr. Dolgin replied that it would certainly be easier in their mother tongue; questions pertaining to Why? How come…? What if…? are more difficult to answer in Hebrew than questions answering Where? When? What?, demanding a higher level of critical thinking which is much harder to express in a foreign language. She expressed her opinion that teachers wouldn’t be able to limit language use to Hebrew, because that would frustrate the students’ efforts to live in a socially and emotionally healthy environment in their classroom; if they are frustrated by the language, this won’t help their social/emotional state. However, as the program develops a communicative proficiency in Hebrew at the “window of opportunity” phase of language acquisition, and this is done through exploring deep ideas of Jewish Heritage and Jewish Identity, it is most likely that students will develop the ability to communicate their thoughts and emotions in Hebrew. Dolgin concluded that for those of us divided between Judaic studies and social studies, this is where the locus ought to be: the social/emotional component should be addressed by the Judaic side of the curriculum, and iTALAM can be helpful in achieving this important goal.

In closing, Mr. Prager thanked each of the presenters for their most interesting contributions:

Dr. Dolgin, whose perspective addressed the concerns of Heads of Schools in terms of the children’s development and transition; Dr. Leibowitz, who presented an overview of the challenges from the field in terms of contested cultural trends and the essential questions they raise; and Dr. Mitzmacher, whose discussion focused on what we should keep, what we should upgrade and what we should discard — all offering a useful framework to take forward. (Please see previous posts for summaries of these three presentations.)

Tova expressed her gratitude to all presenters and participants, closing with the riddle with which she opened: What do Wordle, Korach and iTaLAM have in common? She pointed out that when teachers are able to collect written answers / explanations / assumptions about “What if…” from the class, Wordle offers the opportunity to see what the children think, highlighting the knowledge/assumptions/opinions being democratically raised in the classroom. On the other hand, if teachers see one voice articulating a unique word/perspective, it must be added as a dissonant voice challenging the overall thinking. In that week’s parasha, Korach brought forth words of dispute and disagreement; chazal explain that there is a form of dispute that has the power of sustainability: one that is open to doing the best — not with the blindfold of conviction, but through learning. Certain words recurred in this Webinar discussion, and many ideas were raised through independent thinking. Both shared ideas and challenging ones will guide our thinking, and impact the discussion as we go forward. iTALAM challenges TaL AM and its precursor, Tal Sela, and we will continue to learn and discuss as we develop this new program.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for more news regarding the development of iTaLAM

אנחנו שמחים להציג לכם את המאמר הרביעי והמסכם בסדרת תקצירים מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסדנה התקיימה בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי חינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה. הסדנה הונחתה על-ידי יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה, וכללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, וד”ר ג’ון מיצמאכר.

Image for Q & A blog post

From the PowerPoint presentation of Dr. Jon Mitzmacher מתוך המצגת של ד”ר ג’ון מיצמאכר

משתתפי הסדנה הוזמנו להעלות הערות ושאלות בעקבות שלוש ההרצאות. רוולין פאבה סאק מביה”ס ליאו בק בטורונטו שאלה: כיצד יווצר הקשר הראשוני בין תלמידים ברחבי העולם? ד”ר דולגין השיבה כי יהיה מאגר שלקהntario, ה כי אשוני בין תלמידים ברחבי העולםל בתי ספר המלמדים עם תל עם. עדיין לא ידוע כמה בתי ספר ירצו ליצור קשרים שכאלה, ולא תהיה דרישה לעשות זאת. אולם הקשר בין שתי כיתות במקומות שונים בעולם, העובדות על אותם חומרי לימוד, ואולי על פרויקט משותף (לדוגמא, ספרוני “אני …”, אותם יוצרים התלמידים בעצמם), הוא קשר שניתן לתחזק לאורך זמן. השיתוף בין בתי ספר יצריך תיאום, כפי הנראה על בסיס התנדבותי, וצריך יהיה ליצור כללי מסגרת שיבטיחו את ניהולו ה”חלק”. ד”ר דולגין ציינה כי הנסיון שלה מצביע על כך שהקשר עובד כל עוד ישנה תשתית לתקשורת בינלאומית לניהול השיחה, וכמובן, כל עוד למורים יש בכך עניין. לצורך העניין דרושים שני מורים המלמדים באותו כיתה בשני מקומות שונים בעולם, המעוניינים בשיתוף פעולה, “ואז זה קל!”. תל עם יכולה ליצור “נורמליזציה” של תקשורת כזו, כך שמורים לא ירגישו שהם צריכים “להמציא את הגלגל”. הגלובליזציה היא מרכיב מהותי של המאה ה- 21, ולכן תשולב לתוך מערכת ניהול הלמידה (LMS) של איי-תלעם, וכן לתוך חומרי לימוד כגון עבודות חקר, דיונים, משחקים וחגיגות.

מלאני אייזן מ- Yeshiva University, העלתה את השאלה הבאה: אילו סוגי תמיכה צריך להעניק למורים המעוניינים להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו בתחום הלימוד בין תלמידים מקושרים? בתשובתו ציין ד”ר מיצמאכר כי ישנן מספר דרכים ליצירת קשרים בינלאומיים (איי-תלעם, שותפות ישראל – Israel Partnership), וכי בתי ספר רבים כבר עושים זאת. הוא הוסיף כי הדרכה חינוכית היא הכרחית. ד”ר לייבוביץ’ הסכימה, וציינה את חשיבותם של הדרכה ותמיכה בית-ספרית שתדגים למורים כיצד ליצור ולתחזק את הקשר, עידוד הצלחות, ויצירת לימוד מקצועי שהוא נגיש, בטוח, וכייפי.

ג’אנט שאטן מביה”ס אפשטיין באטנלנטה העלתה את ההיבט החברתי/רגשי בהקשר לערכים יהודיים, ושאלה: האם ישנם קווים מנחים עבור המורים, המאפשרים להם לעשות שימוש בכלים עם התלמידים פנים-מול-פנים (למשל, בשעת הפסקה), כך שיוכלו ליישם את הנלמד בזמן אמת, כפי שהיו עושים בכיתת הלימוד? ד”ר דולגין העלתה את הדוגמה של “מעגל פתוח” (Open Circle), אותו היא מפעילה מזה שש או שבע שנים בבית ספרה, המתאפיין בתוכנית מעגלית הנבנית על יסודותיה שנה אחר שנה, כך שכאשר נעשה שימוש במונחים מסויימים במגרש המשחקים, הם כבר ידועים לכולם – בדומה למרכיבים אחרים בתוכנית תל עם. דולגין אף ציטטה את אחת המורות בביה”ס, שציינה כי הערכים במעגל הפתוח משולבים בתוך הספיראלה של צירי ש”י (שנה יהודית) ותורה. דולגין הציעה חיזוק של המרכיבים החברתיים/רגשיים הקשורים לאופן שבו אנו חיים זה עם זה, המושרשים בערכים יהודיים, תוך הדגשתם בפני המחנכים ולעודד את ביטויים בבתי הספר. כתוצאה מכך, כאשר מורים רואים את הנעשה במגרש המשחקים או בחדר האוכל, יש ביכולתם להשתמש בשפה מאחד “יהודית” ובכך לאפשר לתלמידים לתקן את התנהגותם ואת יחסי הגומלין שלהם זה עם זה באופן עצמאי.

ג’אנט העלתה שאלה נוספת: האם לתלמידים אכן יש יכולת להתמודד עם בעיות מן הסוג הזה בשפה העברית? ד”ר דולגין השיבה כי ודאי קל יותר לתלמידים לעשות זאת בשפת האם שלהם; שאלות המתייחסות ל”למה? מה אם…?” קשות יותר למענה בעברית מאשר שאלות המתייחסות ל”איפה? מתי? מה?”, שכן הן מצריכות דרגה גבוהה יותר של חשיבה ביקורתית, שהיא קשה יותר לביטוי בשפה זרה. לדעתה, אל למורים להגביל את השימוש בשפה לעברית בלבד, שכן הדבר יתסכל את התלמידים ואת מאמציהם לחיות בסביבה בריאה מבחינה חברתית ורגשית בכיתת הלימוד. תסכול זה לא יסייע למצבם החברתי/רגשי. עם זאת, מאחר שתל עם מפתחת אוריינות תקשורתית בעברית במסגרת שלב “חלון ההזדמנויות” של רכישת שפה, והדבר נעשה תוך בחינת רעיונות עמוקים הנובעים מן המסורת היהודית והזהות היהודית, סביר ביותר שהתלמידים יפתחו את היכולת לתקשר את מחשבותיהם ורגשותיהם בעברית. דולגין הוסיפה כי עבור מורים החלוקים בין לימודי יהדות ולימודי חברה, המרכיב החברתי/רגשי צריך להיכלל במסגרת לימודי היהדות, וציינה שאיי-תלעם יכולה לסייע בהגשמת מטרה חשובה זו.

בסיכום הסדנה הודה מר פראגר לכל אחד מהמרצים על תרומתם לדיון: ד”ר דולגין, שהתמקדה בנקודת המבט של מנהלי בתי ספר ובהתפתחותם של התלמידים; ד”ר לייבוביץ’, שהציגה סקירה של האתגרים בתחום מבחינת מגמות חברתיות שנויות במחלוקת והשאלות שהן מעלות; וד”ר מיצמאכר, שהתמקד במאפיינים שעלינו לשמר, אלה הדרושים שדרוג, ואלה שיש לזנוח, ובכך הציע תוכנית מִתאר מועילה לעתיד. (אנא פנו לפוסטים הקודמים לקריאת תקצירי ההרצאות.)

טובה הביעה את תודתה למרצים ולמשתתפים, וחתמה את הסדנה בחידה שבה פתחה: מה המשותף ל- Wordle, לקורח ולאיי-תלעם? היא ציינה שכאשר מורים אוספים מתלמידיהם תשובות כתובות / הסברים / השערות לגבי “מה אם..”, Wordleמאפשר להם לראות מה התלמידים חושבים, תוך הדגשת הידע/השערות/דעות העולות בכיתה באופן דמוקרטי. מצד שני, אם מורים מזהים קול אחד המביע מילה או נקודת מבט מיוחדת במינה, יש להוסיף אותו כקול שונה, המאתגר את הדעה הרווחת. בפרשה שנקראה אותו שבוע, דבריו של קורח הביעו מחלוקת ואי-הסכמה. חז”ל מסבירים שישנה צורת מחלוקת שיש בה כוח בר-קיימא: מחלוקת המתכווננת לתוצאה הטובה ביותר — לא מתוך אמונה עיוורת או שכנוע עצמי, אלא דרך למידה. מילים מסויימות חזרו על עצמן במהלך הסדנה, ואילו רעיונות רבים הועלו במסגרת חשיבה עצמאית. הרעיונות המשותפים, וגם אלה המאתגרים, ינחו את החשיבה וישפיעו על הדיון לעתיד לבוא. תוכנית איי-תלעם מאתגרת את קודמותיה, תל עם ותל סלע; נמשיך ללמוד ולדון תוך כדי פיתוחה.

לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

 

בקרוב: חדשות בנוגע לפיתוח איי-תלעם!

Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 3

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 3

This post is the third in a series summarizing the iTaLAM webinar held in June — part of our ongoing discussions with educators and Jewish leaders & thinkers about 21st century learning, and our deliberations over how Jewish education can and should be aligned with the needs of today. Moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation, the webinbar featured three panelists who are leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher.

In our previous posts we brought you summaries of the presentations made by Dr. Dolgin and Rabbi Dr. Shira Leibowitz; here we present an overview of the presentation made by Dr. Jon Mitzmacher, Executive Director of the Schechter Day School Network and Former Head of School at the Martin J. Gottlieb Jewish Day School.

Dr. Mitzmacher opened his presentation by addressing the first question underlying the webinar — What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are affecting Jewish education? —stating that learning has changed; an educational revolution is under way in terms of students owning the learning, second-language acquisition, global connectedness and task authenticity, which are now considered best practice in general education, and must also be considered in Jewish education. He noted that one of the essential questions is what year we are preparing our students for, while the future is unknown. One of the first phases is the transition to interactive mode (as opposed to the passive nature of the telephone and television); there is no way of knowing where this trend is headed, and what might be coming next.

Quoting Alan November, Dr. Mitzmacher noted that the real problem is not adding technology to the current organization of the classroom, but changing the culture of teaching and learning (Curriculum 21: Essential Education for a Changing World, ASCD 2010, edited by Heidi Hayes Jacobs). Sometimes we conflate 21st century learning with educational technology, whereas what’s really at stake is having the best of teaching and learning, and how technology can support and enhance them (otherwise it should not be used).

With regard to the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of the curriculum of Jewish education for the 21st century, Dr. Mitzmacher noted that we are blessed with a vibrant past, timeless values, and a vision for the future; we should, therefore, ask three essential questions which should guide the design of curriculum development: What do we keep? What do we upgrade? What do we throw out? There are things that are timeless, things that should be upgraded, and things we can let go of. We bring with us a tradition grounded in the past; we should combine it with future, forward-thinking.

Dr. Mitzmacher asserted that it’s time to re-envision what schools mean; in addition to the flipped classroom, learning can happen all day long, and in different places and configurations. In many ways we are still implementing an antiquated agricultural model of learning, and iTaLAM is trying to imagine what schools, schooling and education can look like: how and where learning will happen, as well as the media through which it will happen.

Addressing the question Why should Jewish education lead the way?, Dr. Mitzmacher stated that Jewish education is uniquely positioned to implement the vision of 21st century learning, as many elements are currently reflected in our schools’ and programs’ pedagogy, philosophy and approach to learning. For thousands of years, we have been interested in global connectedness; in addition, our focus on Hebrew, probing questions, curriculum integration, chevrutah learning and other aspects of its pedagogy qualifies Jewish education to grow and lead this work. He noted that he has seen a great deal of this in the iTaLAM Think Tank, along with other work that has been under way in the development of iTaLAM.

In relation to the last question posed to the webinar’s presenters — What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved even if they might be challenged by 21st century reality? — Dr. Mitzmacher responded: Hebrew as a living, breathing speaking language. He also pointed out “holes” that must be dealt with:

  • Communitarianism versus Individualism – the trend of Judaism versus modern American society will require an active preservation of community;
  • Engagement versus Isolationism – the aspect of engagement in Jewish identity will have to be preserved, even though 21st century reality challenges it;
  • Philanthropy versus Acquisitiveness – there is evidence that we must do better in our efforts to instill philanthropy in children from the outset, as a fundamental element of Jewish identity.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for a summary of the Webinar Q & A, and updates on the iTaLAM pilot test!

אנחנו שמחים להציג לכם את המאמר השלישי בסדרת תקצירים מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסדנה התקיימה בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי חינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה. הסדנה הונחתה על-ידי יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה, וכללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, וד”ר ג’ון מיצמאכר.

Dr. Jon Mitzmacher ד”ר ג’ון מיצמאכר

בהמשך לסיכום הרצאותיהן של ד” דולגין וד”ר לייבוביץ’, אנחנו מביאים לכם כאן את עיקרי דבריו של ד”ר מיצמאכר, מנכ”ל רשת בתי הספר של סולומון שכטר ומנהל לשעבר של ביה”ס מרטין ג’. גוטליב. ד”ר מיצמאכר פתח בהתייחסות לשאלת המפתח הראשונה של הסדנה — מהן המגמות המרכזיות בחינוך בכלל, ובעולם היהודי בפרט, המשפיעות על החינוך היהודי? — וציין כי אופי הלמידה השתנה, וכי מתרחשת מהפכה חינוכית מבחינת בעלותם של התלמידים על הלמידה, רכישת שפה שנייה, קישוריות גלובאלית ומתן “משימות אמת” (task authenticity), הנתפשים כיום כהתנסויות מיטביות(best practice) בחינוך הכללי, כפי שיש לראותן גם בחינוך היהודי. ד”ר מיצמאכר ציין כי אחת השאלות המהותיות היא לאיזו שנה אנחנו מכינים את התלמידים שלנו, למרות שהעתיד אינו ידוע. אחד השלבים הראשונים הוא מעבר לשיטה אינטראקטיבית (לעומת טבעם הפסיבי של הטלפון והטלויזיה). אין לדעת לאיזו כיוון תוביל מגמה זו, או מה יבוא בעקבותיה.

Alan November Quote

 ד”ר מיצמאכר ציטט את אלאן נובמבר כאשר ציין כי הבעייה האמיתית איננה הוספת פן טכנולוגי למסגרת הארגונית הקיימת כיום בכיתת הלימוד, אלא שינוי תרבות ההוראה והלמידה (Curriculum 21: Essential Education for a Changing World, ASCD 2010 בעריכת היידי הייז ג’ייקובס). לעיתים אנו מזהים בין למידה במאה ה- 21 לבין טכנולוגיה חינוכית, למרות שמה שבאמת מונח על כף המאזניים הוא היכולת להבטיח את ההוראה והלמידה המוצלחים ביותר, והאופן שבן טכנולוגיה יכולה לשרת ולהעצים אותם (שכן אחרת אין לעשות בה שימוש כלל).

בהתייחסו לשאלות המהותיות הנובעות מן המגמות בחינוך, שצריכות להנחות את עיצוב ופיתוח תוכניות הלימודים למאה ה- 21, ציין ד”ר מיצמאכר כי התברכנו בעבר עשיר, בערכים נצחיים ובחזון לעתיד, ולכן עלינו לשאול שלוש שאלות מרכזיות שינחו את עיצוב תוכניות הלימוד: מה עלינו לשמור? מה לשדרג? וממה להיפטר? ישנם מרכיבים נצחיים, מרכיבים שיש לשדרג, וכאלה שעליהם נוכל לוותר. יסודה של המסורת שלנו בעבר, ועלינו לשלבה עם חשיבה קדימה, לעתיד.

 ד”ר מיצמאכר טען כי הגיעה השעה לבחון מחדש את משמעותם של בתי הספר ולגבש חזון חדש. בנוסף לכיתה ה”הפוכה” (flipped), הלימוד יכול להתרחש במהלך היום כולו, במקומות שונים ובתצורות שונות. במובנים רבים אנחנו עדיין מיישמים דגם חינוכי חקלאי, ואיי-תלעם מנסה לדַמוֹת כיצד ייראו בתי הספר, ההשכלה והחינוך: כיצד ואיפה תתרחש הלמידה, ובאילו אמצעי תקשורת.

במענה לשאלה מדוע צריך החינוך היהודי להוביל ולשמש דוגמא? טען ד”ר מיצמאכר כי החינוך היהודי ממוצב ליישום חזון הלמידה של המאה ה- 21 כיוון שרבים ממרכיביו כבר מיושמים כיום בפדגוגיה, בפילוסופיה ובגישה החינוכית של בתי הספר ותוכניות הלימוד שלנו. במשך אלפי שנים היינו מושקעים בקישוריות גלובאלית; בנוסף, ההתמקדות בשפה העברית, בשאלות נוקבות, בשילוב תוכניות לימודים, בלימוד בחברותא ובהיבטים פדגוגיים אחרים “מסמיכה” את החינוך היהודי להוביל את הדרך. הוא ציין כי ראה סימנים לכך במסגרת כנס החשיבה של איי-תלעם, וכן במאמצים אחרים הנעשים תוך פיתוח תוכנית איי-תלעם החדשה.

 בהתייחסו לשאלה האחרונה שהוצגה למציגי הכנס — אילו מרכיבים עיקריים בזהות היהודית יש לְשַׁמֵר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21? — השיב ד”ר מיצמאכר: עברית היא שפה חיה, נושמת ומדברת. הוא גם ציין מספר “חורים” בהם יש לטפל:

– קהילתיות לעומת אינדיבידואליזם – המגמה של היהדות לעומת החברה האמריקאית המודרנית תצריך שימור פעיל של הקהילה.

– מעורבות לעומת בדלנות – יהיה צורך לשמר את היבט המעורבות בזהות היהודית, גם אם יאותגר על ידי מציאות המאה ה- 21.

– נדבנות לעומת רכושנות – קיימות הוכחות לכך שנצטרך להגביר את מאמצינו להנחיל רוח של נדבנות בילדינו כבר מגיל צעיר, כמרכיב יסוד בזהות היהודית.

לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

 אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

בקרוב: סיכום שו”ת (שאלות ותשובות) מן הסדנה, וכן עדכונים לגבי הניסוי המעצב של איי-תל עם!

Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 2

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 2

This post is the second in a series summarizing the iTaLAM webinar held in June, continuing our ongoing discussions with educators and Jewish leaders & thinkers about 21st century learning, and our deliberations over how Jewish education can and should be aligned with the needs of today. Panelists were leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher; the discussion was moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation.

In our previous post we brought you a summary of Dr. Dolgin’s presentation; here we present an overview of the presentation made by Rabbi Dr. Shira Leibowitz, Head of School at the Solomon Schechter School of Queens and facilitator of YU2.0 — an online community of educators invested in learning, collaborating and integrating technology into education.

Dr. Leibowitz opened by addressing the first essential question guiding the discussion: What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are affecting Jewish education?

She stated that there are many such trends, and chose to focus on ten, five of which are related to technology:

  1. Connectedness via social media – The ability to interact with people all over the world.
  2. The prevalence of visual media (photos, video) – People, and especially young people, tend to tell their stories more frequently through pictures (e.g. the Facebook trend: whereas people 35+ may write statuses, younger people, in their teens and early twenties, tend to primarily post photos that migrate to Instagram, sharing their stories through images).
  3. Personalization – Our worlds are being personalized and fine-tuned; the amount of data known about us (where we go online, what we do online) allows advertising, entertainment etc. to personalize content for us. It also facilitates learning.
  4. The democratization of access to creative tools – Today, anyone with a Smartphone can publish to a worldwide audience, which is a dramatic change from the more limited access that existed just 5-10 years ago.
  5. The increasing pace of change – This can be attributed to technology, but also transcends technology.

Not all the changes are technology-related; the trends not related to technology, as per Leibowitz, are:

  1. Diversity – the population of the US today is the most diverse ever, with the possible exception of the Roman Empire (this may not be the case in every local community).
  2. Polarity – the polarization of perception: it is increasingly more common, in both politics and religion, for people to have more strongly entrenched views, and to be increasingly challenged to remain compassionate in relation to people whose views are in opposition.
  3. Shift to more collaborative, non- hierarchical relationships – both in personal and business relationships.
  4. The re-mixing of traditions – in all spheres, including religion, people are more comfortable taking pieces of other traditions and worlds, and mixing them together. This seems to be at odds with the polarity that exists, but the two trends coincide.
  5. A growing focus on mindfulness and mindful living – together with a blocking out of distractions.

Dr. Leibowitz addressed the second issue — What are the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of the curriculum of Jewish education for the 21st century? — with the following suggestions:

Essential Questions – Part 1 (stemming from the technological trends)

  • How can educational technology and social media enhance and define learning? – We’re starting to see schools consider technology not as replacement, but as redefinition: Where technology does not serve learning, and where it changes the way we learn in a positive way? This requires careful, thoughtful assessment.
  • What constitutes literacy? – This stems primarily from visual media. Literacy has been considered as reading and writing; what is the role of visual literacy, of media literacy, global literacy, financial literacy, environmental literacy etc.? The term “literacy” is being used more prevalently — in some cases be justifiably, in some not. This remains a question when we discuss literacy.
  • How can we balance standardization and accountability and personalization? – i.e. high standards of learning for every child, accountability and personalized learning for every child. This is a challenging balance for schools.
  • How can we support student creativity? – This stems from the democratization of creative tools, but transcends and moves parallel in all directions from technology, and involves multiple forms of creativity.
  • What knowledge, skills and habits do students needs to thrive in the rapidly changing world they will inherit? – This is a constantly changing question, with no right answer. Preparing students for the world takes reflection and open, honest debate and conversation.

Essential Questions Part 2 (stemming from the non-technological trends)

  • How can we embrace diversity?
  • How can we instill openness and respect for new and different ideas?
  • How can we foster collaboration?
  • How can we support students to remain grounded in enduring Jewish values?
  • How can we support students to achieve balance, meaning and purpose?

Finally, Dr. Leibowitz discussed the third essential question: What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved even if they might be challenged by 21st century reality? In addressing this question, she noted that while defining the mission of her school, she recently rediscovered The Sacred Cluster by Ismar Schorsch (1995), outlining what he refers to as the seven core values of Conservative Judaism. Three are national, three religious, and the seventh pertains to G-d:

  1. The centrality of modern Israel – National
  2. Hebrew: The irreplaceable language of Jewish expression
  3. Devotion to the ideal of Klal Israel (the ultimate significance of every Jew)
  4. The defining role of Torah in the reshaping of Judaism
  5. The study of Torah
  6. The governance of Jewish life by Halakhah
  7. Belief in G-d

Dr. Leibowitz noted that this mission statement speaks to her S. Schechter school due to its diversity of Jewish cultures (most don’t identify themselves as Conservative, or even denominational). For educators, these values help transcend polarization, and focus on core areas that unite us, and speak to many.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for Part 3 of our Webinar summaries, and updates on the iTaLAM pilot test!

זהו התקציר השני בסדרה שאנו מביאים לכם מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסמינר התקיים בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי החינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה.

הסדנה כללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’ וד”ר ג’ון מיצמאכר. את הסדנה הנחה יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה. בפוסט הקודם הצגנו לכם את דבריה של ד”ר סינדי דולגין, והפעם לפניכם סיכום דבריה של הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, מנהלת ביה”ס סולומון שכטר בקווינס ומנחה של YU2.0 — קהילה מקוונת של מחנכים הפועלים למען שילוב טכנולוגיה בחינוך.

Shira Leibowitz

Dr. Shira Leibowitz ‘ד”ר שירה לייבוביץ

ד”ר לייבוביץ’ פתחה את דבריה תוך התחייחסות ל”שאלה הגדולה” הראשונה שהנחתה את הדיון: מהן המגמות המרכזיות בחינוך בכלל, ובעולם היהודי בפרט, המשפיעות על החינוך היהודי? היא ציינה כי ישנן מגמות רבות, ובחרה להתמקד בעשר מהן, כשמחציתן מתמקדות בטכנולוגיה:

1. קישוריות באמצעות ערוצי מדיה חברתית – היכולת להתקשר באופן אינטראקטיבי עם אנשים מרחבי העולם.


2. השכיחות של מדיה חזותית (צילומים, וידיאו) – אנשים, ובעיקר צעירים, נוטים לספר את הסיפורים שלהם באמצעות צילומים (לדוגמא, המגמה הרווחת בפייסבוק: אנשים בני 35+ נוטים לכתוב אודות ה”סטטוס” שלהם, אך אנשים צעירים יותר, בשנות העשרה והעשרים, נוטים לפרסם בעיקר צילומים ה”נודדים” לאינסטגראם, ובכך מספרים את הסיפור שלהם באמצעי ויזואלי).


3. התאמה אישית – העולם שלנו מותאם ומכוונן אלינו באופן אישי; המידע הידוע אודותינו (האתרים בהם אנחנו מבקרים ברשת, ה”מעשים” שאנו מבצעים ברשת) מאפשרים למפרסמים, לערוצי בידור וכו’ להתאים את התכנים שהם מציעים באופן אישי. זוהי גם הזדמנות ללמידה.


4. דמוקרטיזציה של הגישה לכלים יצירתיים – כיום, כל אדם שבבעלותו טלפון חכם יכול להגיע לקהל כלל-עולמי, תופעה השונה באופן קיצוני מהגישה המוגבלת יותר שהיתה קיימת אך לפני 5-10 שנים.


5. הקצב המוגבר של השינוי – דבר אותו ניתן לייחס לטכנולוגיה, אך חורג מעבר לגבולות הטכנולוגיה.

המגמות שאינן קשורות לטכנולוגיה, על פי דבריה של לייבוביץ’, הן:

6. גיוון – אוכלוסיית ארה”ב כיום היא המגוונת ביותר שהיתה אי-פעם, להוציא, אולי, האימפרייה הרומית (יתכן שמצב זה אינו קיים בכל קהילה מקומית).


7. קוטביות – קיטוב בתפיסה: התופעה של אנשים המחזיקים בדעותיהם באופן נחרץ ועמוק יותר רווחת גם בפוליטיקה וגם בדת. עבור האנשים הללו, החמלה לאלה שדעותיהם מנוגדות מהווה אתגר.


8. מעבר למערכות יחסים שיתופיות יותר וחסרות היררכיה – במסגרת מערכות יחסים עסקיות וגם בין-אישיות.


9. שילוב של מסורות – בכל התחומים, כולל דת, לאנשים נוח יותר לשלב חלקים ממסורות ועולמות אחרים יחד. דומה שתופעה זו סותרת את הקוטביות הנ”ל, אך שתי המגמות מתקיימות זו לצד זו.


10. התמקדות גוברת במודעות ובחיים בעלי מודעות – יחד עם חסימה של הסחות הדעת.

 בהתייחסה לשאלת המפתח השנייה — אילו “שאלות גדולות” הנובעות מן המגמות הללו צריכות להנחות את עיצוב ופיתוח תוכניות לימודים בעולם היהודי של המאה ה- 21? — העלתה ד”ר לייבוביץ’ את הנקודות הבאות:

“שאלות גדולות” – חלק 1 (נובע מתוך מגמות טכנולוגיות)

כיצד יכולות טכנולוגיה חינוכית ומדיה חברתית להעשיר ולהגדיר את הלמידה? – אנו מתחילים לראות בתי ספר השוקלים שילוב טכנוגוליה לא כמחליף, אלא כמגדיר: באילו מקרים טכנולוגיה איננה משרתת את הלמידה, ובאילו מקרים היא משנה לחיוב את האופן שבו אנו לומדים? שאלות אלה דורשות הערכה זהירה ומעמיקה.

מהי מהות האוריינות? – שאלה זו נובעת בחלקה ממדיה חזותית. אוריינות נתפסה בעבר כבעלת שני מרכיבים: קריאה וכתיבה. אך מהו תפקידם של אוריינות חזותית, מדיה חזותית, אוריינות גלובאלית, אוריינות כלכלית, אוריינות סביבתית וכו’? המונח “אוריינות” נמצא בשימוש רווח יותר – במקרים מסויימים באופן מוצדק, ובמקרים אחרים באופן שגוי. שאלה זו נותרת בעינה כאשר אנו דנים באוריינות.

כיצד נוכל לאזן קביעת אמות מידה, נשיאה באחריות והתאמה אישית? – כלומר, רמת לימוד גבוהה, נשיאה באחריות והתאמה אישית לכל ילד וילדה – דבר המאתגר את בתי הספר.

כיצד נוכל לעודד יצירה של הלומדים? – מרכיב זו נובע מהיותם של כלי יצירה נגישים לכל, אך חורג מהתחום הטכנולוגי, נע בכל הכיוונים, ומאופיין בצורות יצירה שונות.

איזה ידע, אילו כישורים ואילו הרגלים צריכים תלמידים לפתח על מנת לשגשג בעולם המשתנה שהם יורשיו? – שאלה זו משתנה כל הזמן, ואין לה תשובה נכונה. הכנת התלמידים לעולם מצריכה מחשבה ודיון פתוח וכנה.

 “שאלות גדולות” – חלק 2 (נובע מתוך מגמות לא טכנולוגיות)

-כיצד נאמץ פתיחות לאידיאולוגיות והלכי רוח שונים?

– כיצד נוכל להנחיל פתיחות וכבוד לרעיונות חדשים ושונים?

– כיצד נוכל לעודד שיתוף פעולה?- כיצד נוכל לסייע לתלמידים להמשיך להיות מושרשים בערכים יהודיים נצחיים?

– כיצד נוכל לסייע לתלמידים להגשים איזון, משמעות ותכלית?

ד”ר לייבוביץ’ התייחסה לשאלת המפתח השלישית — אילו מרכיבים עיקריים בזהות היהודית יש לְשַׁמֵר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21? — תוך ציון העובדה שכאשר הגדירה את מטרת-העל של ביה”ס אותו היא מנהלת, גילתה לאחרונה את המאמר The Sacred Clusterמאת איתמר שורש (1995). במאמר מוגדרים שבעת ערכי היסוד של היהדות הקונסרבטיבית – שלושה לאומיים, שלושה דתיים, ואילו השביעי מתייחס לה':

1. מרכזיותה של ישראל המודרנית – לאומי

2. עברית: השפה היחידה לביטויו של העם היהודי, שאיננה ניתנת להחלפה

3. מסירות לרעיון “כלל ישראל” (המשמעות העליונה של כל יהודי ויהודיה)

4. הגדרת תפקידה של התורה בעיצוב מחדש של היהדות

5. לימוד תורה

6. ניהול החיים היהודיים על פי ההלכה

7. אמונה בה’

ד”ר לייבוביץ’ ציינה כי טקסט זה “מדבר” לביה”ס סולומון שכטר אותו היא מנהלת תודות למגוון התרבויות היהודיות המיוצגות בו (הרוב אינו מגדיר את עצמו כקונסרבטיבי, או אינו מגדיר את עצמו כלל). הערכים הללו מסייעים למחנכים להתגבר על קיטוב, ולהתמקד בתחומי הליבה המאחדים אותנו, ו”מדברים” לרבים מאיתנו.

 לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

 אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

 בקרוב: תקציר שלישי בסדרה, וכן עדכונים לגבי הניסוי המעצב של איי-תל עם!

Excerpts from the iTaLAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 1

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 1

In this post we bring the first in a series of presentation summaries from the iTaLAM webinar held in June. The webinar was a continuation of our ongoing discussions with educators and Jewish leaders & thinkers concerning 21st century learning, and our thinking about how Jewish education can and should be aligned with the needs of today.

Panelists were leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Head of School at the Solomon Schechter Day School of Long Island, who served as Leader of a school that pilot tested TaL AM and is well-acquainted with the curriculum; Rabbi Dr. Shira Leibowitz, Head of School at the Solomon Schechter School of Queens and facilitator of YU2.0, an online community of educators invested in learning, collaborating and integrating technology into education; and Dr. Jon Mitzmacher, Executive Director of the Schechter Day School Network and Former Head of School at the Martin J. Gottlieb Jewish Day School.

The webinar was moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation. Mr. Prager opened the webinar by introducing the questions for discussion, also presented at the iTaLAM Think Tank held in February 2014:

  1. What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are affecting Jewish education?
  2. What are the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of Jewish education curricula for the 21st century?
  3. What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved, even if they might be challenged by 21st century reality?

Dr. Dolgin opened her presentation by sharing what excites her about iTaLAM. She pointed out that among the technological benefits that iTaLAM can utilize in order to enrich student learning is the international sharing and pairing of classes. Citing the findings of the AVI CHAI Foundation’s study, Hearts and Minds, Dolgin noted that iTaLAM will have the unique position of pairing schools internationally when students are very young, with Hebrew as the common language of international connection.

An additional advantage of iTaLAM is the possibility of flipping the classroom. Firstly,“Homework” should be flipped to “Homelearning”; furthermore, iTaLAM can focus Homelearning on listening and speaking, rather than reading and writing, and relieve parents of the need to help their children with their homework. Students should be able to do their homework without parental assistance; if the parents intervene, the teacher has no idea what the child has retained or learned. Dr. Dolgin offered the TaL AM library books as an example. Recorded audio books as a feature of iTaLAM can offer the possibility to

  • listen – while reading along text with nikkud
  • listen – while reading along text without nikkud (enabling successful transition to these texts)
  • listen – understanding while only seeing the pictures
  • listen – understanding without visual cues
  • understand Hebrew in various voices, accents and cadence
  • speak – answering questions orally — perhaps through voice recognition
  • write – answering questions through written options
  • feedback — self correcting

Dr. Dolgin pointed out the need to create a bridge to Hebrew learning in middle school (i.e. from TaL AM to NETA), and the fact that iTaLAM provides the perfect opportunity to do so by

  • reducing comprehension dependence on visual cues
  • developing the students’ ability to read and comprehend “sight words” without nikkud
  • building the students’ ability to apply grammatical rules — for example, from shoresh to shoresh, binyanim, spelling, etc.

Having such exercises, noted Dolgin, will allow children to practice these skills, which for some develop more intuitively. iTaLAM will have the flexibility of a program that can be updated frequently, and will be able to keep the material current and alive, living in the Cloud.

Addressing the question pertaining to iTaLAM vis-à-vis the needs of the 21st century, Dr. Dolgin stated that overt, proactive social/emotional learning in her school is somewhat of a struggle, because the “heart-to-heart conversations” take place in General Studies in English, yet the TaL AM curriculum is packed with Jewish values that are part of the children’s world only while in Judaic Studies class. De facto, it is the general studies teachers who lead the social/emotional program in her school so that it can be led in English, even though TaL AM is chock full of Jewish values and social/emotional support. Dolgin affirmed that iTaLAM can serve to provide the Jewish values-based social/emotional foundations in Jewish Day Schools and create the synergy for school-wide culture-building, because the concepts are already built into the TaL AM program.

Dr. Dolgin suggested making the implicit community-building aspects of the TaL AM program explicit, while ensuring that social/emotional learning is rooted in Jewish values. This will take the time pressure off general studies teachers to run a social/emotional curriculum, which is so needed in elementary schools. How can this be accomplished? By clearly defining the built-in Jewish values, middot and interpersonal goals embedded in TaL AM, providing in English the tools for use by General Studies teachers to re-enforce what is already happening in the TaL AM curriculum, and ensuring that goals are clear and information available to social workers and school psychologists, general and Judaic faculty and parents.

Dr. Dolgin closed her remarks by pointing out that teachers will have a greater need for training with the new iTaLAM, and that iTaLAM can utilize its technological benefits to enrich teacher training. Offering online training makes it more available and affordable, and can also include preparing Israeli

teachers to become facilitators and exemplars. She cautioned, however, that a shift to teacher training conducted entirely online will diminish the efficacy of the excellent quality of the face-to-face experience that TaL AM provides.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for Part 2 of our Webinar summaries, and updates on the iTaLAM pilot test!

 

אנחנו שמחים להציג לכם סדרת תקצירים מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסמינר התקיים בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי החינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה.

 הסדנה כללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, מנהלת ביה”ס סולומון שכטר בלונג איילנד, שהובילה את הניסוי המעצב של תל עם בביה”ס בו לימדה, ומנוסה מאוד בהפעלת התוכנית; הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, מנהלת ביה”ס סולומון שכטר בקווינס ומנחה של YU2.0 — קהילה מקוונת של מחנכים הפועלים למען שילוב טכנולוגיה בחינוך; וד”ר ג’ון מיצמאכר, מנכ”ל רשת בתי הספר של סולומון שכטר ומנהל לשעבר של ביה”ס מרטין ג’. גוטליב.

 את הסדנה הנחה יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה. מר פראגר פתח את הסדנה תוך הצגת השאלות שהנחו גם את הדיון בכנס החשיבה של איי-תלעם, שהתקיים בפברואר 2014:

1. מהן המגמות המרכזיות בחינוך בכלל, ובעולם היהודי בפרט, המשפיעות על החינוך היהודי?

2. אילו “שאלות גדולות” הנובעות מן המגמות הללו צריכות להנחות את עיצוב ופיתוח תוכניות לימודים בעולם היהודי של המאה ה- 21?

3. אילו מרכיבים עיקריים בזהות היהודית יש לְשַׁמֵר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21?

Cindy Dolgin

Dr. Cindy Dolgin ד”ר סינדי דולגין

ד”ר דולגין פתחה את דבריה בהצגת המאפיינים המלהיבים של איי-תלעם. היא ציינה כי אחד היתרונות הטכנולוגיים שיכולה התוכנית לנצל על מנת להעשיר את הלמידה הוא השיתוף והשילוב בין כיתות ברחבי העולם. היא התיחסה לתוצאות המחקר שקיימה קרן אבי חי, בשם Hearts and Minds, וציינה כי איי-תלעם תוכל לִצְמוֹד כיתות מרחבי העולם כבר בשנות הלימוד הראשונות, כשהעברית משמשת כשפה מאחדת לתקשורת בינלאומית.

 יתרון נוסף של איי-תלעם הוא היכולת “להפוך” את כיתת הלימוד (flipping the classroom). את שיעורי הבית ניתן להפוך ל”לימודי בית”, ובנוסף, איי-תלעם תוכל למקד את הלימוד הביתי בשמיעה ודיבור במקום רק בקריאה וכתיבה, ובכך לחסוך להורים את משימת הכנת השיעורים. רצוי שהתלמידים יוכלו לעשות את שיעורי הבית ללא מעורבות ההורים, אחרת אין למורה מושג אמיתי מה הילדים למדו או הפנימו. ד”ר דולגין הציגה את ספרית תל עם כדוגמה; ספריה של ספרונים מוקלטים, כמרכיב של תוכנית איי-תלעם, תוכל להציע לתלמידים את האפשרויות הבאות:

– האזנה – בזמן קריאת הספרון עם ניקוד
– האזנה – בזמן קריאת הספרון ללא ניקוד
האזנה – הבנה רק בליווי תמונות
– האזנה – הבנה ללא רמזים חזותיים
– הבנה בעברית במגוון קולות, מבטאים ומקצבים
– דיבור – השבה על שאלות בעל פה – אולי באמצעות זיהוי קול
– כתיבה – השבה על שאלות בכתב באמצעות מספר תשובות
– משוב – תיקון עצמי

 ד”ר דולגין דיברה על הצורך ליצור גשר ללימודי העברית בביה”ס התיכון (כלומר, בין תל עם לתוכנית נטע), ועל העובדה שאיי-תלעם מציעה את ההזדמנות המושלמת לכך באמצעות

צמצום התלות ברמזים חזותיים לצורך הבנת הנקרא
– פיתוח יכולתם של התלמידים לקרוא ולהבין ללא ניקוד
– הבניית יכולתם של התלמידים ליישם חוקים תחביריים, כגון שורש לשורש, בניינים, כתיב וכו’.

פיתוח תרגילים שכאלה, ציינה דולגין, יסייע לילדים להתאמן ברכישת כישורי שפה, שאצל חלק מהתלמידים מתפתחים באופן אינטואיטיבי יותר. איי-תלעם תהיה תוכנית גמישה המתעדכנת לעיתים תכופות, ותכניה יהיו עדכניים וחיים, וזמינים בענן.

בהתייחס לשאלת המפתח הנוגעת לאיי-תלעם בהקשר לצרכי המאה ה- 21 אמרה דולגין כי לימוד גלוי ופרואקטיבי בתחום החברתי/רגשי מהווה אתגר בבית הספר אותו היא מנהלת, מאחר ש”שיחות מלב-אל-לב” מתקיימות באנגלית במסגרת הלימודים הכלליים, בעוד שתוכנית תל עם משופעת בערכים יהודיים המהווים חלק מעולמם של הילדים רק במסגרת השיעורים ללימודי יהדות. למעשה, המורים ללימודים כלליים הם המובילים את התוכנית החברתית/רגשית בביה”ס שלה כדי שהמורים יוכלו ללמד באנגלית, למרות שתל עם עמוסה בערכים יהודיים ובתמיכה חברתית/רגשית. לשיטתה תוכל איי-תלעם להעניק יסודות חברתיים/רגשיים הנובעים מערכי היהדות במסגרת בתי הספר היהודיים היומיים, וליצור שיתוף פעולה ליצירת תרבות כלל-בית-ספרית, מאחר והמושגים כבר בנויים לתוך תוכנית תל עם.

דולגין הציעה להפוך את הפן הסמוי הזה של התוכנית לפן גלוי, ובמקביל לוודא שלימוד חברתי/רגשי מושרש בערכים יהודיים. כך יופחת הלחץ ממורי הלימודים הכלליים המפעילים תוכניות חברתיות/רגשיות, הנחוצות מאוד בבתי הספר היסודיים. כיצד ניתן ליישם זאת? על ידי הגדרתם המדויקת של ערכי היסוד היהודיים, המידות והיעדים הבין-אישיים הטמונים בתוכנית תל עם, ומתן הכלים באנגלית לשימוש המורים ללימודים כלליים, כך שיוכלי לחזק את מה שכבר נלמד במסגרת תל עם. כמו כן, יש לודא שהיעדים ברורים והמידע זמין לעובדים סוציאליים, לפסיכולוגים, למורים ללימודים כלליים וללימודי יהדות, ולהורים.

בסיום דבריה הצביעה ד”ר דולגין על כך שלמורים יהיה צורך גדול יותר בהכשרה להפעלת תוכנית איי-תלעם החדשה, ושאיי-תלעם תוכל לעשות שימוש ביתרונות הטכנולוגיים שהיא מזמנת על מנת להעשיר את ההכשרה למורים. מתן הכשרה מקוונת יהפוך אותה לזמינה יותר ובעלת עלות נמוכה יותר, וגם יאפשר הכנת מורים ישראלים לעבודתם כמנחים וכמורים לדוגמא. עם זאת, ציינה דולגין, המעבר להכשרת מורים שתתקיים רק באופן מקוון תמעיט מן היעילות והאיכותיות שמציעה ההכשרה האישית של תל עם.

 לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

בקרוב: תקציר שני בסדרה, וכן עדכונים לגבי הניסוי המעצב של איי-תל עם!

Teaching and Learning Hebrew: Let’s Talk About It

דיון בנושא הוראה ולימוד השפה העברית

Teaching Hebrew (Pomson)

We invite you to join an online conversation about Hebrew Language Education in North America, moderated by Dr. Alex Pomson and with the participation of a panel of specialists.

You are invited to join this online conversation: http:/casje.com/casts/teaching-and-learning-hebrew/

You can create a ReplyAll account by clicking the following link: http://www.replyall.me/accounts/login/ and entering an email address and a password or by using your Facebook or Twitter account.

Once we get the conversation started, we will send you an invitation to join by email from info@replyall.me. When you receive the email, follow these steps:

  1. Click on the link inside the email to accept the invitation
  2. Create an account by entering an email address and a password or using Facebook/Twitter. You will be automatically redirected to the conversation page.
  3. Enter text in the text box and hit ReplyAll.  Anytime one of us replies, the others will get a notification with a link back to the conversation — so you don’t have to keep the ReplyAll window open all the time.

I wish us all a meaningful, fruitful and enjoyable discussion!

Tova

אנחנו שמחים להזמין אתכם לשיחה מקוונת על הוראה ולימוד השפה העברית, בהנחיית ד”ר אלכס פומסון, ובהשתתפות צוות מומחים.

אתם מוזמנים לקרוא את התכנים שיועלו לאתר השיחה, ולהשתתף בדיון כאן:

http:/casje.com/casts/teaching-and-learning-hebrew/

תוכלו ליצור חשבון ReplyAllעל ידי הקלקה על הלינק הזה:

http://www.replyall.me/accounts/login/

והזנת כתובת אי-מייל וסיסמא, או באמצעות חשבון הפייסבוק או הטוויטר שלכם.

כשיחל הדיון, נשלח לכם הזמנה להצטרף באי-מייל מהכתובת info@replyall.me. כאשר תקבלו את האי-מייל, בצעו את הצעדים הבאים:

1. הקליקו על הלינק שיופיע באי-מייל על מנת לקבל את ההזמנה.

2. צרו חשבון על ידי הזנת כתובת אי-מייל וסיסמא, או באמצעות חשבון הפייסבוק/טוויטר שלכם, ואז תגיעו ישירות לדף האינטרנט שבו מתקיים הדיון.

3. כתבו את שברצונכם להביע והקליקו ReplyAll. כשמי מאיתנו יענה, נקבל כולנו הודעה בצירוף לינק שיוביל חזרה לדיון, כך שלא תצטרכו להשאיר את חלון ה- ReplyAll פתוח.

אני מאחלת לכולנו דיון משמעותי, פורה ומהנה!

טובה