חדשות מכנס החשיבה של איי-תלעם – מגמות ביהדות במאה ה- 21 (חלק 3)

In this post we bring you a third installment of excerpts from one of the main discussions held at the Empirical Think Tank this past February, in preparation for the development of iTaLAM, on the topic Trends in Judaism in the 21st Century and Their Implications for Jewish Education. Our two previous posts offered summaries of presentations by Dr. Alex Pomson and Dr. Marc Kramer; this week we bring you excerpts from
Dr. Yakov Nagen, rabbi at Yeshivat Otniel and author of Water, Creation and Revelation, The Soul of The Mishnah and Waking Up to a New Day.

Contemplating his own education, Dr. Nagen referred to the definition posited by Micah Goodman, a research fellow at the Shalom Hartman Institute, of the relationship between religion and spirituality as the relationship between love and marriage; religion without spirituality is like marriage without love, and spirituality without religion is like love without marriage. Drawing on this definition, Dr. Nagen noted that his religious education lacked spirituality, citing three factors:

  •  Meaning – Dr. Nagen alluded to Rabbi Jonathan Sacks’ book The Great Partnership: Science, Religion, and the Search for Meaning, which claims that science takes things apart to see how they work, whereas religion puts things together to see what they mean. In his own education, he derived meaning not from religious studies, but from great works of literature.
  • G-d – Dr. Nagen noted that his religious education did not include a discussion of God. Seeing his own children ask different types of questions about God, he asserted that addressing God within the framework of Jewish education gives meaning to our Jewish life, linking people together.
  • The experiential aspect – just as there are different types of intelligences – emotional intelligence etc. – our human development should take place in different experiential ways, something that can be addressed within the school system.

Noting that in Israel there is a return to spirituality, both in religious communities and in society as a whole, Dr. Nagen raised the question of how we can integrate these three issues into the classical Jewish agenda.

Dr. Nagen pointed out that because of globalization, and the contemporary channels of open and continuous communication via the Internet, Facebook and other social media, we are more aware that we’re part of a bigger world; therefore, we must construct a theology that negotiates the dissonance between having and maintaining our unique Jewish identity, and being part of the world as a whole, and the larger story of mankind.

Addressing the issue of language, Dr. Nagen observed that Hebrew is often seen as a means to an end — i.e. understanding Jewish texts; since we have access to so many translations of these texts, there is seemingly no need to “waste our time” learning the language anymore. He argued that language, culture and identity are intimately intertwined, and are part of our global connection, and that the Hebrew language is essential to the preservation of our identity.

We invite you to join the discussion by commenting on this topic.

Stay tuned for more excerpts from the Think Tank discussions!

זהו החלק השלישי בסדרת תקצירים מאחד הדיונים המרכזיים שנערכו במסגרת כנס החשיבה האמפירי שקיימנו בחודש פברואר האחרון כהכנה לפיתוח איי-תלעם, בנושא מגמות ביהדות במאה ה- 21 והשלכותיהן על חינוך יהודי. בשבועות הקודמים הבאנו לכם מדבריהם של ד”ר אלן פומסון וד”ר מארק קרמר; להלן תקציר מדבריו של ד”ר יעקב נגן, רב ישיבת עתניאל ומחבר הספרים Water, Creation and Revelation, The Soul of The Mishnah ו- Waking Up to a New Day.

Rav Yakov Nagen

ד”ר נגן ציטט את ההגדרה שהציע מיכה גודמן, חוקר במכון שלום הרטמן, על הקשר בין דת ורוחניות, שהוא כמו הקשר בין אהבה ונישואין: דת ללא רוחניות היא כמו נישואין ללא אהבה, ורוחניות ללא דת היא כמו אהבה ללא נישואין. ד”ר נגן ציין כי החינוך הדתי שקיבל לקה במימד הרוחני, בשלושה מישורים:

משמעות – ד”ר נגן התייחס לספרו של הרב ג’ונתן סאקס The Great Partnership: Science, Religion, and the Search for Meaning, בו נטען כי המדע מפרק דברים על מנת להבין כיצד הם פועלים, ואילו הדת מרכיבה דברים יחדיו על מנת להבין את משמעותם. הוא ציין כי מצא משמעות לא בלימודי הדת והיהדות, אלא בספרי מופת.

ה’ – ד”ר נגן ציין כי החינוך הדתי לו זכה לא כלל דיון בא-לוהות. מתוך ראיית הסקרנות של ילדיו לגבי ה’, הבין כי ההתייחסות לה’ במסגרת החינוך היהודי מעניקה משמעות לחיינו כיהודים, ומקרבת אותנו זה לזה.

– המימד החוויתי – בדיוק כשם שקיימים סוגי אינטליגנציה שונים –  אינטליגנציה לוגית, אינטליגנציה לשונית, ניגונית,רגשית וכו’ — כך צריכה ההתפתחות האנושית שלנו להתרחש במימדים חווייתיים שונים, שיכולים להיות מוצעים במסגרת בית הספר

ד”ר נגן דיבר על כך שבישראל ישנה חזרה לרוחניות, גם במסגרת קהילות דתיות וגם בחברה בכלל. הוא העלה את השאלה כיצד נוכל לשלב את שלושת הנושאים (לעיל) בסדרי העדיפויות של החינוך היהודי גם בתפוצות.

ד”ר נגן טען כי בשל הגלובליזציה, ואמצעי התקשורת הפתוחים והרציפים העומדים לרשותינו באינטרנט – בפייסבוק ובאפיקי התקשורת החברתית האחרים – אנחנו מודעים יותר לכך שאנחנו חלק מעולם גדול יותר. ולכן, עלינו ליצור תיאולוגיה שמגשרת על הפער בין היותנו בעלי זהות יהודית שעליה ברצוננו לשמור, לבין היותנו חלק מהעולם הגדול, ומסיפורו הרוחני של המין האנושי.

בהתייחסו לנושא השפה ציין ד”ר נגן כי העברית נתפשת לעיתים קרובות כאמצעי למטרה מסויימת: הבנת הטקסטים היהודיים. מאחר שכיום יש לנו גישה לתרגומים רבים של הטקסטים הללו, אין, כביכול, צורך “לבזבז את הזמן” בלימוד השפה העברית. הוא טען כי שפה, תרבות וזהות כרוכים זה בזה, ומהווים חלק מתקשורת גלובאלית, ושהשפה העברית חיונית לשמירה על זהותנו.

אתם מוזמנים להגיב על הדברים ולהשתתף בדיון.

בשבוע הבא: תקצירים נוספים מכנס החשיבה!


חדשות מכנס החשיבה של איי-תלעם – מגמות ביהדות במאה ה- 21 (חלק 2)

In this post we bring you Part II of one of the main discussions held at the Empirical Think Tank this past February in preparation for the development of iTaLAM – the online TaL AM curriculum. One of the panels was devoted to the topic Trends in Judaism in the 21st Century and Their Implications for Jewish Education. The panel was moderated by Yossi Prager, the executive director of The AVI CHAI Foundation; the first presentation was made by Dr. Alex Pomson, a summary of which we featured in last week’s post.

This week we’d like to bring you excerpts of Dr. Marc Kramer‘s presentation. Dr. Kramer, the Executive Director of RAVSAK – The Jewish Community Day School Network in the U.S., pointed out that what used to be the goal and agenda of communities – namely, instilling Judaism in their children – has become increasingly difficult. He maintained that the secret for continuity in our time is the operation of Jewish day schools which provide skills, tools, content, experiences, dispositions and relationships. Dr. Kramer argued that as we live in a culture of globalism and universalism, as the American community seems to be drawn to solving global problems and tends to leave Jewish Education to the schools, and as the Jewish birth rate has dwindled outside of Orthodox circles, we risk running out of a community to serve. Additionally, the loss of belief in and acceptance of central authority coincides with a decrease in the notion of loyalty – to institutions, labels, brands, and even to one’s identity.

Addressing the question What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved even if they might be challenged by 21st century reality?, Dr. Kramer argued that Judaism and Jewish identity will only be preserved within the context of real communities, as opposed to virtual ones, characterized by
– The reality of being a text people
– The enduring power of ritual
– A way of life structured by laws we did not write
– The notion of peoplehood – around the world, and over time
– The Hebrew language as the unique language of Jews, through which we access our core sources – our Jewish texts
– Shabbat
Core Jewish actions and beliefs that may have universal meanings and broader messages
The Land of Israel – home & homeland; we cannot imagine a Jewish future as wandering Jews, and must be willing to stand by Israel
Purposefulness – the belief that life and the universe are neither random nor irrelevant
Dr. Kramer quoted Rabbi Abraham Joshua Heschel’s view on the goal of Jewish education: ensuring that every Jew becomes aware that Judaism is an answer to the ultimate problems of human existence, and not merely a way of handling observances.

Responding to a question from the audience pertaining to the ways in which we must bridge the gap between what parents expect of a Jewish day school and the present-day realities he described, Dr. Kramer stated that this has become the question facing Jewish day schools, because most parents don’t know what they want; because we have created a gap that is painful for everyone involved; and because walking into a Jewish day school usually feels like switching from “normal life” to a special, magical world. He argued that we must ask questions in ways that parents can relate to, so that they don’t think we’re uncertain about what we’re doing. For example: What do I, as a Jew looking forward to a vibrant Jewish future, need and want for my child? — This is the kind of question that elicits a response we can address.

Referencing Rabbi Sacks’ commentary on Parashat Vayakhel, Dr. Kramer stated that once purpose is found, it cannot be achieved alone; in order to build a community, we must create a community of builders. Parents have to be recruited, and all constituents need to be brought on board so that we can build iTALAM.

To access an excerpt of Dr. Kramer’s presentation, click here.

We invite you to join the discussion by commenting on this topic.

Stay tuned for more excerpts from the Think Tank discussions!

זהו חלק 2 בסדרת מאמרים שנפרסם בעקבות כנס החשיבה האמפירי (מעשי) שקיימנו בחודש פברואר האחרון, במסגרת ההכנות לפיתוח איי-תלעם – הגרסה המקוונת של תל עם. אחת הסדנאות הוקדשה לנושא מגמות ביהדות במאה ה- 21 והשלכותיהן על חינוך יהודי. הסדנא הונחתה על ידי יוסי פראגר – מנכ”ל קרן אבי חי, והמגיש הראשון היה ד”ר אלן פומסון (תקציר מדבריו הוצג במאמר שפרסמנו בשבוע שעבר).

השבוע נביא לכם תקציר מדבריו של ד”ר מארק קרמר. Marc Kramerד”ר קרמר – מנכ”ל רבס”ק (רשת בתי הספר הקהילתיים היהודיים בארה”ב) – ציין כי המטרה העיקרית שהיתה בעבר על סדר היום של קהילות יהודיות – הנחלת יהדות ומורשת בילדיהם – הופכת קשה יותר ויותר. הוא סבור כי סוד ההמשכיות בעידן זה טמון בהפעלת בתי ספר המעניקים כישורים, כלים, תכנים, חוויות, זיקות ומערכות יחסים. ד”ר קרמר טען כי מאחר ואנו חיים במסגרת תרבות גלובאלית ואוניברסלית, מאחר והקהילה האמריקאית נוטה להתמקד בפתרון בעיות גלובאליות ולהשאיר את החינוך היהודי בידי בתי הספר, ומאחר ושיעור הילודה מחוץ למעגל האוכלוסייה האורתודוקסית נמצא בירידה, אנו מסתכנים באיבוד קהילה אותה נוכל לשרת. בנוסף ציין ד”ר קרמר כי אובדן האמונה בגופי סמכות מרכזיים מתרחש במקביל לירידה במושג הנאמנות – למוסדות, למותגים, ואפילו לזהות האישית.

בהתייחסו לשאלה מהם מרכיבי היסוד בזהות היהודית שעלינו לשמר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה-21? טען ד”ר קרמר כי היהדות והזהות היהודית יישמרו רק במסגרת קהילות אמיתיות (ולא וירטואליות), המאופיינות על ידי
– מציאות היותינו עם הספר
כוחו הנצחי של הטקס
אורח חיים המושתת על חוקים שלא אנו כתבנו
– מושג השייכות לעם – ברחבי העולם, ולאורך זמן
– השפה העברית כשפת העם היהודי, באמצעותה אנו ניגשים למקורות – לטקסטים היהודיים
מעשים ואמונות שהם בליבת היהדות, ושעשויים להכיל משמעות רחבה ואוניברסלית יותר
ארץ ישראל – מולדת ובית; איננו יכולים לדמיין עתיד יהודי כיהודים נודדים, ועלינו להיות מוכנים ומזומנים לעמוד לצד ישראל
תחושת משמעות ומטרה – האמונה כי החיים והיקום אינם מקריים או חסרי רלוונטיות
ד”ר קרמר ציטט את דבריו של הרב אברהם יהושוע השל בנוגע למטרתו של חינוך יהודי: לוודא שכל יהודי מודע שהיהדות מהווה מענה לשאלות המהותיות של הקיום האנושי, ואיננה רק דרך לקיום מצוות וטקסים.

בתשובה לשאלה שהועלתה על ידי אחד המשתתפים בנוגע לדרכים בהן עלינו לגשר על הפער בין מה שהורים מצפים מבית ספר יהודי לבין המציאות העכשווית אותה תיאר, ציין ד”ר קרמר כי שאלה זו הפכה לשאלת היסוד העומדת בפני בתי ספר יהודיים, מאחר ומרבית ההורים אינם יודעים בדיוק מה הם רוצים; מאחר ויצרנו פער שהוא כואב עבור כולנו; ומאחר ובכניסה לבית ספר יהודי יש בדרך כלל משום תחושת מעבר מ”חיים רגילים” למקום מיוחד וקסום. הוא טען שעלינו לשאול שאלות בדרכים אליכן יוכלו הורים יוכלו “להתחבר”, כך שלא יחשבו שאיננו בטוחים במעשינו. לדוגמא: מה עלי, כיהודי/ה השואפ/ת לעתיד יהודי עשיר, צריכ/ה ורוצה עבור הילד/ה שלי? — זהו סוג השאלות שיספק מענה איתו יש ביכולתנו להתמודד.

בהתייחסו לפרשנות של הרב סאקס על פרשת ויקהל, ציין ד”ר קרמר כי מרגע שמתגבשת מטרה, לא ניתן להגשימה באופן פרטני; על מנת לבנות קהילה, עלינו ליצור קהילת בונים. יש לגייס את ההורים ואת כל הגורמים האחרים על מנת לבנות את איי-תלעם.

לצפייה בקטע מדבריו של ד”ר קרמר, הקליקו כאן.

אתם מוזמנים להגיב על הדברים ולהשתתף בדיון.

בשבוע הבא: רשמים נוספים מכנס החשיבה!