Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 4

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 4

We are pleased to present you with the final installment in our series of presentation summaries from the iTALAM webinar held in June. The webinar continued our ongoing discussions with educators and Jewish leaders concerning 21st century learning, and our thinking about how Jewish education can and should be aligned with the needs of today.Panelists were leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher. The webinar was moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation.

Following the three presentations, participants were invited to raise their questions and comments. Revalyn Faba Sack, MYP Coordinator at The Leo Baeck Day School in Toronto, asked: How will initial contact be initiated among students across the globe? Dr. Dolgin replied that there will be a “clearinghouse” of TaL AM schools, which will offer a pool of participating schools. There is no information yet as to how many schools would wish to have this component, and there will be no requirement to do so. However, having two classes in two different parts of the world work on the same material, perhaps on a similar project (e.g. the “Ani…” books, in which students create their own work) makes this a sustainable project. Sharing among schools will require coordination, most likely on a volunteer basis, and guidelines will have to be established in order to ensure that it runs smoothly. Dr. Dolgin pointed out that in her experience this works beautifully, as long as there is an infrastructure for international connection and for moderation of the conversation and, of course, teacher buy-in; there would have to be two teachers teaching the same grade level, in two different places in the world, who are interested in collaborating, “and then it’s easy!” This can be “normalized” by TaL AM, so that teachers don’t feel they have to invent the wheel, so to speak. Globalization is a core 21st century skill and, as such, will be built into the LMS of iTaLAM, as well as student materials such as research projects, discussions, games and celebrations.

Melanie Eisen, Assistant Director for Professional Development at Yeshiva University, asked: What kind of support should be provided to teachers who wish to recognize the new challenges we face in educating our connected students? Dr. Mitzmacher responded by pointing out that there are several ways to make global connections (iTaLAM, Israel Partnership), and there are numerous schools already doing so. He added that instructional coaching is crucial; Dr. Leibowitz concurred, emphasizing job-embedded coaching, in-school support to show teachers how, celebrating successes, and making professional learning accessible, safe, and fun.

Janet Schatten, Diversity Coach at The Epstein School in Atlanta, raised the social/emotional aspect visàvis instilling Jewish values, asking: Are there any guidelines for teachers that enable them to use these tools in face-to-face time with students (e.g. recess, lunch) so that they can implement what has been learned in real time, as they would in a classroom? Dr. Dolgin offered the example of Open Circle, which she has been using for six or seven years in her school; its positive aspect is a circular curriculum built upon itself year after year, so that when certain terminology was used on the playground, it was known by everyone. This is no different from the order of things unfolding within TaL AM; as a matter of fact, Dolgin quoted her teachers stating that the values in the open circle are embedded in the spiral of the SHAI and Torah units. She suggested an amplification of the social/emotional aspects of how we live with and among each other, rooted in Jewish values, while making them more overt to educators – bringing them alive in the schools, so that when teachers see what’s happening in the playground or the lunch room, they are able to utilize a common “Jewish” language so that students are able to self-correct their behavior in their interaction with one another.

Janet asked a follow-up question: Is it really possible for students to address such problems in Hebrew? Dr. Dolgin replied that it would certainly be easier in their mother tongue; questions pertaining to Why? How come…? What if…? are more difficult to answer in Hebrew than questions answering Where? When? What?, demanding a higher level of critical thinking which is much harder to express in a foreign language. She expressed her opinion that teachers wouldn’t be able to limit language use to Hebrew, because that would frustrate the students’ efforts to live in a socially and emotionally healthy environment in their classroom; if they are frustrated by the language, this won’t help their social/emotional state. However, as the program develops a communicative proficiency in Hebrew at the “window of opportunity” phase of language acquisition, and this is done through exploring deep ideas of Jewish Heritage and Jewish Identity, it is most likely that students will develop the ability to communicate their thoughts and emotions in Hebrew. Dolgin concluded that for those of us divided between Judaic studies and social studies, this is where the locus ought to be: the social/emotional component should be addressed by the Judaic side of the curriculum, and iTALAM can be helpful in achieving this important goal.

In closing, Mr. Prager thanked each of the presenters for their most interesting contributions:

Dr. Dolgin, whose perspective addressed the concerns of Heads of Schools in terms of the children’s development and transition; Dr. Leibowitz, who presented an overview of the challenges from the field in terms of contested cultural trends and the essential questions they raise; and Dr. Mitzmacher, whose discussion focused on what we should keep, what we should upgrade and what we should discard — all offering a useful framework to take forward. (Please see previous posts for summaries of these three presentations.)

Tova expressed her gratitude to all presenters and participants, closing with the riddle with which she opened: What do Wordle, Korach and iTaLAM have in common? She pointed out that when teachers are able to collect written answers / explanations / assumptions about “What if…” from the class, Wordle offers the opportunity to see what the children think, highlighting the knowledge/assumptions/opinions being democratically raised in the classroom. On the other hand, if teachers see one voice articulating a unique word/perspective, it must be added as a dissonant voice challenging the overall thinking. In that week’s parasha, Korach brought forth words of dispute and disagreement; chazal explain that there is a form of dispute that has the power of sustainability: one that is open to doing the best — not with the blindfold of conviction, but through learning. Certain words recurred in this Webinar discussion, and many ideas were raised through independent thinking. Both shared ideas and challenging ones will guide our thinking, and impact the discussion as we go forward. iTALAM challenges TaL AM and its precursor, Tal Sela, and we will continue to learn and discuss as we develop this new program.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for more news regarding the development of iTaLAM

אנחנו שמחים להציג לכם את המאמר הרביעי והמסכם בסדרת תקצירים מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסדנה התקיימה בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי חינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה. הסדנה הונחתה על-ידי יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה, וכללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, וד”ר ג’ון מיצמאכר.

Image for Q & A blog post

From the PowerPoint presentation of Dr. Jon Mitzmacher מתוך המצגת של ד”ר ג’ון מיצמאכר

משתתפי הסדנה הוזמנו להעלות הערות ושאלות בעקבות שלוש ההרצאות. רוולין פאבה סאק מביה”ס ליאו בק בטורונטו שאלה: כיצד יווצר הקשר הראשוני בין תלמידים ברחבי העולם? ד”ר דולגין השיבה כי יהיה מאגר שלקהntario, ה כי אשוני בין תלמידים ברחבי העולםל בתי ספר המלמדים עם תל עם. עדיין לא ידוע כמה בתי ספר ירצו ליצור קשרים שכאלה, ולא תהיה דרישה לעשות זאת. אולם הקשר בין שתי כיתות במקומות שונים בעולם, העובדות על אותם חומרי לימוד, ואולי על פרויקט משותף (לדוגמא, ספרוני “אני …”, אותם יוצרים התלמידים בעצמם), הוא קשר שניתן לתחזק לאורך זמן. השיתוף בין בתי ספר יצריך תיאום, כפי הנראה על בסיס התנדבותי, וצריך יהיה ליצור כללי מסגרת שיבטיחו את ניהולו ה”חלק”. ד”ר דולגין ציינה כי הנסיון שלה מצביע על כך שהקשר עובד כל עוד ישנה תשתית לתקשורת בינלאומית לניהול השיחה, וכמובן, כל עוד למורים יש בכך עניין. לצורך העניין דרושים שני מורים המלמדים באותו כיתה בשני מקומות שונים בעולם, המעוניינים בשיתוף פעולה, “ואז זה קל!”. תל עם יכולה ליצור “נורמליזציה” של תקשורת כזו, כך שמורים לא ירגישו שהם צריכים “להמציא את הגלגל”. הגלובליזציה היא מרכיב מהותי של המאה ה- 21, ולכן תשולב לתוך מערכת ניהול הלמידה (LMS) של איי-תלעם, וכן לתוך חומרי לימוד כגון עבודות חקר, דיונים, משחקים וחגיגות.

מלאני אייזן מ- Yeshiva University, העלתה את השאלה הבאה: אילו סוגי תמיכה צריך להעניק למורים המעוניינים להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו בתחום הלימוד בין תלמידים מקושרים? בתשובתו ציין ד”ר מיצמאכר כי ישנן מספר דרכים ליצירת קשרים בינלאומיים (איי-תלעם, שותפות ישראל – Israel Partnership), וכי בתי ספר רבים כבר עושים זאת. הוא הוסיף כי הדרכה חינוכית היא הכרחית. ד”ר לייבוביץ’ הסכימה, וציינה את חשיבותם של הדרכה ותמיכה בית-ספרית שתדגים למורים כיצד ליצור ולתחזק את הקשר, עידוד הצלחות, ויצירת לימוד מקצועי שהוא נגיש, בטוח, וכייפי.

ג’אנט שאטן מביה”ס אפשטיין באטנלנטה העלתה את ההיבט החברתי/רגשי בהקשר לערכים יהודיים, ושאלה: האם ישנם קווים מנחים עבור המורים, המאפשרים להם לעשות שימוש בכלים עם התלמידים פנים-מול-פנים (למשל, בשעת הפסקה), כך שיוכלו ליישם את הנלמד בזמן אמת, כפי שהיו עושים בכיתת הלימוד? ד”ר דולגין העלתה את הדוגמה של “מעגל פתוח” (Open Circle), אותו היא מפעילה מזה שש או שבע שנים בבית ספרה, המתאפיין בתוכנית מעגלית הנבנית על יסודותיה שנה אחר שנה, כך שכאשר נעשה שימוש במונחים מסויימים במגרש המשחקים, הם כבר ידועים לכולם – בדומה למרכיבים אחרים בתוכנית תל עם. דולגין אף ציטטה את אחת המורות בביה”ס, שציינה כי הערכים במעגל הפתוח משולבים בתוך הספיראלה של צירי ש”י (שנה יהודית) ותורה. דולגין הציעה חיזוק של המרכיבים החברתיים/רגשיים הקשורים לאופן שבו אנו חיים זה עם זה, המושרשים בערכים יהודיים, תוך הדגשתם בפני המחנכים ולעודד את ביטויים בבתי הספר. כתוצאה מכך, כאשר מורים רואים את הנעשה במגרש המשחקים או בחדר האוכל, יש ביכולתם להשתמש בשפה מאחד “יהודית” ובכך לאפשר לתלמידים לתקן את התנהגותם ואת יחסי הגומלין שלהם זה עם זה באופן עצמאי.

ג’אנט העלתה שאלה נוספת: האם לתלמידים אכן יש יכולת להתמודד עם בעיות מן הסוג הזה בשפה העברית? ד”ר דולגין השיבה כי ודאי קל יותר לתלמידים לעשות זאת בשפת האם שלהם; שאלות המתייחסות ל”למה? מה אם…?” קשות יותר למענה בעברית מאשר שאלות המתייחסות ל”איפה? מתי? מה?”, שכן הן מצריכות דרגה גבוהה יותר של חשיבה ביקורתית, שהיא קשה יותר לביטוי בשפה זרה. לדעתה, אל למורים להגביל את השימוש בשפה לעברית בלבד, שכן הדבר יתסכל את התלמידים ואת מאמציהם לחיות בסביבה בריאה מבחינה חברתית ורגשית בכיתת הלימוד. תסכול זה לא יסייע למצבם החברתי/רגשי. עם זאת, מאחר שתל עם מפתחת אוריינות תקשורתית בעברית במסגרת שלב “חלון ההזדמנויות” של רכישת שפה, והדבר נעשה תוך בחינת רעיונות עמוקים הנובעים מן המסורת היהודית והזהות היהודית, סביר ביותר שהתלמידים יפתחו את היכולת לתקשר את מחשבותיהם ורגשותיהם בעברית. דולגין הוסיפה כי עבור מורים החלוקים בין לימודי יהדות ולימודי חברה, המרכיב החברתי/רגשי צריך להיכלל במסגרת לימודי היהדות, וציינה שאיי-תלעם יכולה לסייע בהגשמת מטרה חשובה זו.

בסיכום הסדנה הודה מר פראגר לכל אחד מהמרצים על תרומתם לדיון: ד”ר דולגין, שהתמקדה בנקודת המבט של מנהלי בתי ספר ובהתפתחותם של התלמידים; ד”ר לייבוביץ’, שהציגה סקירה של האתגרים בתחום מבחינת מגמות חברתיות שנויות במחלוקת והשאלות שהן מעלות; וד”ר מיצמאכר, שהתמקד במאפיינים שעלינו לשמר, אלה הדרושים שדרוג, ואלה שיש לזנוח, ובכך הציע תוכנית מִתאר מועילה לעתיד. (אנא פנו לפוסטים הקודמים לקריאת תקצירי ההרצאות.)

טובה הביעה את תודתה למרצים ולמשתתפים, וחתמה את הסדנה בחידה שבה פתחה: מה המשותף ל- Wordle, לקורח ולאיי-תלעם? היא ציינה שכאשר מורים אוספים מתלמידיהם תשובות כתובות / הסברים / השערות לגבי “מה אם..”, Wordleמאפשר להם לראות מה התלמידים חושבים, תוך הדגשת הידע/השערות/דעות העולות בכיתה באופן דמוקרטי. מצד שני, אם מורים מזהים קול אחד המביע מילה או נקודת מבט מיוחדת במינה, יש להוסיף אותו כקול שונה, המאתגר את הדעה הרווחת. בפרשה שנקראה אותו שבוע, דבריו של קורח הביעו מחלוקת ואי-הסכמה. חז”ל מסבירים שישנה צורת מחלוקת שיש בה כוח בר-קיימא: מחלוקת המתכווננת לתוצאה הטובה ביותר — לא מתוך אמונה עיוורת או שכנוע עצמי, אלא דרך למידה. מילים מסויימות חזרו על עצמן במהלך הסדנה, ואילו רעיונות רבים הועלו במסגרת חשיבה עצמאית. הרעיונות המשותפים, וגם אלה המאתגרים, ינחו את החשיבה וישפיעו על הדיון לעתיד לבוא. תוכנית איי-תלעם מאתגרת את קודמותיה, תל עם ותל סלע; נמשיך ללמוד ולדון תוך כדי פיתוחה.

לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

 

בקרוב: חדשות בנוגע לפיתוח איי-תלעם!

Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 3

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 3

This post is the third in a series summarizing the iTaLAM webinar held in June — part of our ongoing discussions with educators and Jewish leaders & thinkers about 21st century learning, and our deliberations over how Jewish education can and should be aligned with the needs of today. Moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation, the webinbar featured three panelists who are leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher.

In our previous posts we brought you summaries of the presentations made by Dr. Dolgin and Rabbi Dr. Shira Leibowitz; here we present an overview of the presentation made by Dr. Jon Mitzmacher, Executive Director of the Schechter Day School Network and Former Head of School at the Martin J. Gottlieb Jewish Day School.

Dr. Mitzmacher opened his presentation by addressing the first question underlying the webinar — What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are affecting Jewish education? —stating that learning has changed; an educational revolution is under way in terms of students owning the learning, second-language acquisition, global connectedness and task authenticity, which are now considered best practice in general education, and must also be considered in Jewish education. He noted that one of the essential questions is what year we are preparing our students for, while the future is unknown. One of the first phases is the transition to interactive mode (as opposed to the passive nature of the telephone and television); there is no way of knowing where this trend is headed, and what might be coming next.

Quoting Alan November, Dr. Mitzmacher noted that the real problem is not adding technology to the current organization of the classroom, but changing the culture of teaching and learning (Curriculum 21: Essential Education for a Changing World, ASCD 2010, edited by Heidi Hayes Jacobs). Sometimes we conflate 21st century learning with educational technology, whereas what’s really at stake is having the best of teaching and learning, and how technology can support and enhance them (otherwise it should not be used).

With regard to the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of the curriculum of Jewish education for the 21st century, Dr. Mitzmacher noted that we are blessed with a vibrant past, timeless values, and a vision for the future; we should, therefore, ask three essential questions which should guide the design of curriculum development: What do we keep? What do we upgrade? What do we throw out? There are things that are timeless, things that should be upgraded, and things we can let go of. We bring with us a tradition grounded in the past; we should combine it with future, forward-thinking.

Dr. Mitzmacher asserted that it’s time to re-envision what schools mean; in addition to the flipped classroom, learning can happen all day long, and in different places and configurations. In many ways we are still implementing an antiquated agricultural model of learning, and iTaLAM is trying to imagine what schools, schooling and education can look like: how and where learning will happen, as well as the media through which it will happen.

Addressing the question Why should Jewish education lead the way?, Dr. Mitzmacher stated that Jewish education is uniquely positioned to implement the vision of 21st century learning, as many elements are currently reflected in our schools’ and programs’ pedagogy, philosophy and approach to learning. For thousands of years, we have been interested in global connectedness; in addition, our focus on Hebrew, probing questions, curriculum integration, chevrutah learning and other aspects of its pedagogy qualifies Jewish education to grow and lead this work. He noted that he has seen a great deal of this in the iTaLAM Think Tank, along with other work that has been under way in the development of iTaLAM.

In relation to the last question posed to the webinar’s presenters — What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved even if they might be challenged by 21st century reality? — Dr. Mitzmacher responded: Hebrew as a living, breathing speaking language. He also pointed out “holes” that must be dealt with:

  • Communitarianism versus Individualism – the trend of Judaism versus modern American society will require an active preservation of community;
  • Engagement versus Isolationism – the aspect of engagement in Jewish identity will have to be preserved, even though 21st century reality challenges it;
  • Philanthropy versus Acquisitiveness – there is evidence that we must do better in our efforts to instill philanthropy in children from the outset, as a fundamental element of Jewish identity.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for a summary of the Webinar Q & A, and updates on the iTaLAM pilot test!

אנחנו שמחים להציג לכם את המאמר השלישי בסדרת תקצירים מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסדנה התקיימה בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי חינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה. הסדנה הונחתה על-ידי יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה, וכללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, וד”ר ג’ון מיצמאכר.

Dr. Jon Mitzmacher ד”ר ג’ון מיצמאכר

בהמשך לסיכום הרצאותיהן של ד” דולגין וד”ר לייבוביץ’, אנחנו מביאים לכם כאן את עיקרי דבריו של ד”ר מיצמאכר, מנכ”ל רשת בתי הספר של סולומון שכטר ומנהל לשעבר של ביה”ס מרטין ג’. גוטליב. ד”ר מיצמאכר פתח בהתייחסות לשאלת המפתח הראשונה של הסדנה — מהן המגמות המרכזיות בחינוך בכלל, ובעולם היהודי בפרט, המשפיעות על החינוך היהודי? — וציין כי אופי הלמידה השתנה, וכי מתרחשת מהפכה חינוכית מבחינת בעלותם של התלמידים על הלמידה, רכישת שפה שנייה, קישוריות גלובאלית ומתן “משימות אמת” (task authenticity), הנתפשים כיום כהתנסויות מיטביות(best practice) בחינוך הכללי, כפי שיש לראותן גם בחינוך היהודי. ד”ר מיצמאכר ציין כי אחת השאלות המהותיות היא לאיזו שנה אנחנו מכינים את התלמידים שלנו, למרות שהעתיד אינו ידוע. אחד השלבים הראשונים הוא מעבר לשיטה אינטראקטיבית (לעומת טבעם הפסיבי של הטלפון והטלויזיה). אין לדעת לאיזו כיוון תוביל מגמה זו, או מה יבוא בעקבותיה.

Alan November Quote

 ד”ר מיצמאכר ציטט את אלאן נובמבר כאשר ציין כי הבעייה האמיתית איננה הוספת פן טכנולוגי למסגרת הארגונית הקיימת כיום בכיתת הלימוד, אלא שינוי תרבות ההוראה והלמידה (Curriculum 21: Essential Education for a Changing World, ASCD 2010 בעריכת היידי הייז ג’ייקובס). לעיתים אנו מזהים בין למידה במאה ה- 21 לבין טכנולוגיה חינוכית, למרות שמה שבאמת מונח על כף המאזניים הוא היכולת להבטיח את ההוראה והלמידה המוצלחים ביותר, והאופן שבן טכנולוגיה יכולה לשרת ולהעצים אותם (שכן אחרת אין לעשות בה שימוש כלל).

בהתייחסו לשאלות המהותיות הנובעות מן המגמות בחינוך, שצריכות להנחות את עיצוב ופיתוח תוכניות הלימודים למאה ה- 21, ציין ד”ר מיצמאכר כי התברכנו בעבר עשיר, בערכים נצחיים ובחזון לעתיד, ולכן עלינו לשאול שלוש שאלות מרכזיות שינחו את עיצוב תוכניות הלימוד: מה עלינו לשמור? מה לשדרג? וממה להיפטר? ישנם מרכיבים נצחיים, מרכיבים שיש לשדרג, וכאלה שעליהם נוכל לוותר. יסודה של המסורת שלנו בעבר, ועלינו לשלבה עם חשיבה קדימה, לעתיד.

 ד”ר מיצמאכר טען כי הגיעה השעה לבחון מחדש את משמעותם של בתי הספר ולגבש חזון חדש. בנוסף לכיתה ה”הפוכה” (flipped), הלימוד יכול להתרחש במהלך היום כולו, במקומות שונים ובתצורות שונות. במובנים רבים אנחנו עדיין מיישמים דגם חינוכי חקלאי, ואיי-תלעם מנסה לדַמוֹת כיצד ייראו בתי הספר, ההשכלה והחינוך: כיצד ואיפה תתרחש הלמידה, ובאילו אמצעי תקשורת.

במענה לשאלה מדוע צריך החינוך היהודי להוביל ולשמש דוגמא? טען ד”ר מיצמאכר כי החינוך היהודי ממוצב ליישום חזון הלמידה של המאה ה- 21 כיוון שרבים ממרכיביו כבר מיושמים כיום בפדגוגיה, בפילוסופיה ובגישה החינוכית של בתי הספר ותוכניות הלימוד שלנו. במשך אלפי שנים היינו מושקעים בקישוריות גלובאלית; בנוסף, ההתמקדות בשפה העברית, בשאלות נוקבות, בשילוב תוכניות לימודים, בלימוד בחברותא ובהיבטים פדגוגיים אחרים “מסמיכה” את החינוך היהודי להוביל את הדרך. הוא ציין כי ראה סימנים לכך במסגרת כנס החשיבה של איי-תלעם, וכן במאמצים אחרים הנעשים תוך פיתוח תוכנית איי-תלעם החדשה.

 בהתייחסו לשאלה האחרונה שהוצגה למציגי הכנס — אילו מרכיבים עיקריים בזהות היהודית יש לְשַׁמֵר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21? — השיב ד”ר מיצמאכר: עברית היא שפה חיה, נושמת ומדברת. הוא גם ציין מספר “חורים” בהם יש לטפל:

– קהילתיות לעומת אינדיבידואליזם – המגמה של היהדות לעומת החברה האמריקאית המודרנית תצריך שימור פעיל של הקהילה.

– מעורבות לעומת בדלנות – יהיה צורך לשמר את היבט המעורבות בזהות היהודית, גם אם יאותגר על ידי מציאות המאה ה- 21.

– נדבנות לעומת רכושנות – קיימות הוכחות לכך שנצטרך להגביר את מאמצינו להנחיל רוח של נדבנות בילדינו כבר מגיל צעיר, כמרכיב יסוד בזהות היהודית.

לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

 אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

בקרוב: סיכום שו”ת (שאלות ותשובות) מן הסדנה, וכן עדכונים לגבי הניסוי המעצב של איי-תל עם!

Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 2

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 2

This post is the second in a series summarizing the iTaLAM webinar held in June, continuing our ongoing discussions with educators and Jewish leaders & thinkers about 21st century learning, and our deliberations over how Jewish education can and should be aligned with the needs of today. Panelists were leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher; the discussion was moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation.

In our previous post we brought you a summary of Dr. Dolgin’s presentation; here we present an overview of the presentation made by Rabbi Dr. Shira Leibowitz, Head of School at the Solomon Schechter School of Queens and facilitator of YU2.0 — an online community of educators invested in learning, collaborating and integrating technology into education.

Dr. Leibowitz opened by addressing the first essential question guiding the discussion: What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are affecting Jewish education?

She stated that there are many such trends, and chose to focus on ten, five of which are related to technology:

  1. Connectedness via social media – The ability to interact with people all over the world.
  2. The prevalence of visual media (photos, video) – People, and especially young people, tend to tell their stories more frequently through pictures (e.g. the Facebook trend: whereas people 35+ may write statuses, younger people, in their teens and early twenties, tend to primarily post photos that migrate to Instagram, sharing their stories through images).
  3. Personalization – Our worlds are being personalized and fine-tuned; the amount of data known about us (where we go online, what we do online) allows advertising, entertainment etc. to personalize content for us. It also facilitates learning.
  4. The democratization of access to creative tools – Today, anyone with a Smartphone can publish to a worldwide audience, which is a dramatic change from the more limited access that existed just 5-10 years ago.
  5. The increasing pace of change – This can be attributed to technology, but also transcends technology.

Not all the changes are technology-related; the trends not related to technology, as per Leibowitz, are:

  1. Diversity – the population of the US today is the most diverse ever, with the possible exception of the Roman Empire (this may not be the case in every local community).
  2. Polarity – the polarization of perception: it is increasingly more common, in both politics and religion, for people to have more strongly entrenched views, and to be increasingly challenged to remain compassionate in relation to people whose views are in opposition.
  3. Shift to more collaborative, non- hierarchical relationships – both in personal and business relationships.
  4. The re-mixing of traditions – in all spheres, including religion, people are more comfortable taking pieces of other traditions and worlds, and mixing them together. This seems to be at odds with the polarity that exists, but the two trends coincide.
  5. A growing focus on mindfulness and mindful living – together with a blocking out of distractions.

Dr. Leibowitz addressed the second issue — What are the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of the curriculum of Jewish education for the 21st century? — with the following suggestions:

Essential Questions – Part 1 (stemming from the technological trends)

  • How can educational technology and social media enhance and define learning? – We’re starting to see schools consider technology not as replacement, but as redefinition: Where technology does not serve learning, and where it changes the way we learn in a positive way? This requires careful, thoughtful assessment.
  • What constitutes literacy? – This stems primarily from visual media. Literacy has been considered as reading and writing; what is the role of visual literacy, of media literacy, global literacy, financial literacy, environmental literacy etc.? The term “literacy” is being used more prevalently — in some cases be justifiably, in some not. This remains a question when we discuss literacy.
  • How can we balance standardization and accountability and personalization? – i.e. high standards of learning for every child, accountability and personalized learning for every child. This is a challenging balance for schools.
  • How can we support student creativity? – This stems from the democratization of creative tools, but transcends and moves parallel in all directions from technology, and involves multiple forms of creativity.
  • What knowledge, skills and habits do students needs to thrive in the rapidly changing world they will inherit? – This is a constantly changing question, with no right answer. Preparing students for the world takes reflection and open, honest debate and conversation.

Essential Questions Part 2 (stemming from the non-technological trends)

  • How can we embrace diversity?
  • How can we instill openness and respect for new and different ideas?
  • How can we foster collaboration?
  • How can we support students to remain grounded in enduring Jewish values?
  • How can we support students to achieve balance, meaning and purpose?

Finally, Dr. Leibowitz discussed the third essential question: What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved even if they might be challenged by 21st century reality? In addressing this question, she noted that while defining the mission of her school, she recently rediscovered The Sacred Cluster by Ismar Schorsch (1995), outlining what he refers to as the seven core values of Conservative Judaism. Three are national, three religious, and the seventh pertains to G-d:

  1. The centrality of modern Israel – National
  2. Hebrew: The irreplaceable language of Jewish expression
  3. Devotion to the ideal of Klal Israel (the ultimate significance of every Jew)
  4. The defining role of Torah in the reshaping of Judaism
  5. The study of Torah
  6. The governance of Jewish life by Halakhah
  7. Belief in G-d

Dr. Leibowitz noted that this mission statement speaks to her S. Schechter school due to its diversity of Jewish cultures (most don’t identify themselves as Conservative, or even denominational). For educators, these values help transcend polarization, and focus on core areas that unite us, and speak to many.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for Part 3 of our Webinar summaries, and updates on the iTaLAM pilot test!

זהו התקציר השני בסדרה שאנו מביאים לכם מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסמינר התקיים בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי החינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה.

הסדנה כללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’ וד”ר ג’ון מיצמאכר. את הסדנה הנחה יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה. בפוסט הקודם הצגנו לכם את דבריה של ד”ר סינדי דולגין, והפעם לפניכם סיכום דבריה של הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, מנהלת ביה”ס סולומון שכטר בקווינס ומנחה של YU2.0 — קהילה מקוונת של מחנכים הפועלים למען שילוב טכנולוגיה בחינוך.

Shira Leibowitz

Dr. Shira Leibowitz ‘ד”ר שירה לייבוביץ

ד”ר לייבוביץ’ פתחה את דבריה תוך התחייחסות ל”שאלה הגדולה” הראשונה שהנחתה את הדיון: מהן המגמות המרכזיות בחינוך בכלל, ובעולם היהודי בפרט, המשפיעות על החינוך היהודי? היא ציינה כי ישנן מגמות רבות, ובחרה להתמקד בעשר מהן, כשמחציתן מתמקדות בטכנולוגיה:

1. קישוריות באמצעות ערוצי מדיה חברתית – היכולת להתקשר באופן אינטראקטיבי עם אנשים מרחבי העולם.


2. השכיחות של מדיה חזותית (צילומים, וידיאו) – אנשים, ובעיקר צעירים, נוטים לספר את הסיפורים שלהם באמצעות צילומים (לדוגמא, המגמה הרווחת בפייסבוק: אנשים בני 35+ נוטים לכתוב אודות ה”סטטוס” שלהם, אך אנשים צעירים יותר, בשנות העשרה והעשרים, נוטים לפרסם בעיקר צילומים ה”נודדים” לאינסטגראם, ובכך מספרים את הסיפור שלהם באמצעי ויזואלי).


3. התאמה אישית – העולם שלנו מותאם ומכוונן אלינו באופן אישי; המידע הידוע אודותינו (האתרים בהם אנחנו מבקרים ברשת, ה”מעשים” שאנו מבצעים ברשת) מאפשרים למפרסמים, לערוצי בידור וכו’ להתאים את התכנים שהם מציעים באופן אישי. זוהי גם הזדמנות ללמידה.


4. דמוקרטיזציה של הגישה לכלים יצירתיים – כיום, כל אדם שבבעלותו טלפון חכם יכול להגיע לקהל כלל-עולמי, תופעה השונה באופן קיצוני מהגישה המוגבלת יותר שהיתה קיימת אך לפני 5-10 שנים.


5. הקצב המוגבר של השינוי – דבר אותו ניתן לייחס לטכנולוגיה, אך חורג מעבר לגבולות הטכנולוגיה.

המגמות שאינן קשורות לטכנולוגיה, על פי דבריה של לייבוביץ’, הן:

6. גיוון – אוכלוסיית ארה”ב כיום היא המגוונת ביותר שהיתה אי-פעם, להוציא, אולי, האימפרייה הרומית (יתכן שמצב זה אינו קיים בכל קהילה מקומית).


7. קוטביות – קיטוב בתפיסה: התופעה של אנשים המחזיקים בדעותיהם באופן נחרץ ועמוק יותר רווחת גם בפוליטיקה וגם בדת. עבור האנשים הללו, החמלה לאלה שדעותיהם מנוגדות מהווה אתגר.


8. מעבר למערכות יחסים שיתופיות יותר וחסרות היררכיה – במסגרת מערכות יחסים עסקיות וגם בין-אישיות.


9. שילוב של מסורות – בכל התחומים, כולל דת, לאנשים נוח יותר לשלב חלקים ממסורות ועולמות אחרים יחד. דומה שתופעה זו סותרת את הקוטביות הנ”ל, אך שתי המגמות מתקיימות זו לצד זו.


10. התמקדות גוברת במודעות ובחיים בעלי מודעות – יחד עם חסימה של הסחות הדעת.

 בהתייחסה לשאלת המפתח השנייה — אילו “שאלות גדולות” הנובעות מן המגמות הללו צריכות להנחות את עיצוב ופיתוח תוכניות לימודים בעולם היהודי של המאה ה- 21? — העלתה ד”ר לייבוביץ’ את הנקודות הבאות:

“שאלות גדולות” – חלק 1 (נובע מתוך מגמות טכנולוגיות)

כיצד יכולות טכנולוגיה חינוכית ומדיה חברתית להעשיר ולהגדיר את הלמידה? – אנו מתחילים לראות בתי ספר השוקלים שילוב טכנוגוליה לא כמחליף, אלא כמגדיר: באילו מקרים טכנולוגיה איננה משרתת את הלמידה, ובאילו מקרים היא משנה לחיוב את האופן שבו אנו לומדים? שאלות אלה דורשות הערכה זהירה ומעמיקה.

מהי מהות האוריינות? – שאלה זו נובעת בחלקה ממדיה חזותית. אוריינות נתפסה בעבר כבעלת שני מרכיבים: קריאה וכתיבה. אך מהו תפקידם של אוריינות חזותית, מדיה חזותית, אוריינות גלובאלית, אוריינות כלכלית, אוריינות סביבתית וכו’? המונח “אוריינות” נמצא בשימוש רווח יותר – במקרים מסויימים באופן מוצדק, ובמקרים אחרים באופן שגוי. שאלה זו נותרת בעינה כאשר אנו דנים באוריינות.

כיצד נוכל לאזן קביעת אמות מידה, נשיאה באחריות והתאמה אישית? – כלומר, רמת לימוד גבוהה, נשיאה באחריות והתאמה אישית לכל ילד וילדה – דבר המאתגר את בתי הספר.

כיצד נוכל לעודד יצירה של הלומדים? – מרכיב זו נובע מהיותם של כלי יצירה נגישים לכל, אך חורג מהתחום הטכנולוגי, נע בכל הכיוונים, ומאופיין בצורות יצירה שונות.

איזה ידע, אילו כישורים ואילו הרגלים צריכים תלמידים לפתח על מנת לשגשג בעולם המשתנה שהם יורשיו? – שאלה זו משתנה כל הזמן, ואין לה תשובה נכונה. הכנת התלמידים לעולם מצריכה מחשבה ודיון פתוח וכנה.

 “שאלות גדולות” – חלק 2 (נובע מתוך מגמות לא טכנולוגיות)

-כיצד נאמץ פתיחות לאידיאולוגיות והלכי רוח שונים?

– כיצד נוכל להנחיל פתיחות וכבוד לרעיונות חדשים ושונים?

– כיצד נוכל לעודד שיתוף פעולה?- כיצד נוכל לסייע לתלמידים להמשיך להיות מושרשים בערכים יהודיים נצחיים?

– כיצד נוכל לסייע לתלמידים להגשים איזון, משמעות ותכלית?

ד”ר לייבוביץ’ התייחסה לשאלת המפתח השלישית — אילו מרכיבים עיקריים בזהות היהודית יש לְשַׁמֵר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21? — תוך ציון העובדה שכאשר הגדירה את מטרת-העל של ביה”ס אותו היא מנהלת, גילתה לאחרונה את המאמר The Sacred Clusterמאת איתמר שורש (1995). במאמר מוגדרים שבעת ערכי היסוד של היהדות הקונסרבטיבית – שלושה לאומיים, שלושה דתיים, ואילו השביעי מתייחס לה':

1. מרכזיותה של ישראל המודרנית – לאומי

2. עברית: השפה היחידה לביטויו של העם היהודי, שאיננה ניתנת להחלפה

3. מסירות לרעיון “כלל ישראל” (המשמעות העליונה של כל יהודי ויהודיה)

4. הגדרת תפקידה של התורה בעיצוב מחדש של היהדות

5. לימוד תורה

6. ניהול החיים היהודיים על פי ההלכה

7. אמונה בה’

ד”ר לייבוביץ’ ציינה כי טקסט זה “מדבר” לביה”ס סולומון שכטר אותו היא מנהלת תודות למגוון התרבויות היהודיות המיוצגות בו (הרוב אינו מגדיר את עצמו כקונסרבטיבי, או אינו מגדיר את עצמו כלל). הערכים הללו מסייעים למחנכים להתגבר על קיטוב, ולהתמקד בתחומי הליבה המאחדים אותנו, ו”מדברים” לרבים מאיתנו.

 לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

 אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

 בקרוב: תקציר שלישי בסדרה, וכן עדכונים לגבי הניסוי המעצב של איי-תל עם!