Excerpts from the iTaLAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 1

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 1

In this post we bring the first in a series of presentation summaries from the iTaLAM webinar held in June. The webinar was a continuation of our ongoing discussions with educators and Jewish leaders & thinkers concerning 21st century learning, and our thinking about how Jewish education can and should be aligned with the needs of today.

Panelists were leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Head of School at the Solomon Schechter Day School of Long Island, who served as Leader of a school that pilot tested TaL AM and is well-acquainted with the curriculum; Rabbi Dr. Shira Leibowitz, Head of School at the Solomon Schechter School of Queens and facilitator of YU2.0, an online community of educators invested in learning, collaborating and integrating technology into education; and Dr. Jon Mitzmacher, Executive Director of the Schechter Day School Network and Former Head of School at the Martin J. Gottlieb Jewish Day School.

The webinar was moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation. Mr. Prager opened the webinar by introducing the questions for discussion, also presented at the iTaLAM Think Tank held in February 2014:

  1. What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are affecting Jewish education?
  2. What are the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of Jewish education curricula for the 21st century?
  3. What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved, even if they might be challenged by 21st century reality?

Dr. Dolgin opened her presentation by sharing what excites her about iTaLAM. She pointed out that among the technological benefits that iTaLAM can utilize in order to enrich student learning is the international sharing and pairing of classes. Citing the findings of the AVI CHAI Foundation’s study, Hearts and Minds, Dolgin noted that iTaLAM will have the unique position of pairing schools internationally when students are very young, with Hebrew as the common language of international connection.

An additional advantage of iTaLAM is the possibility of flipping the classroom. Firstly,“Homework” should be flipped to “Homelearning”; furthermore, iTaLAM can focus Homelearning on listening and speaking, rather than reading and writing, and relieve parents of the need to help their children with their homework. Students should be able to do their homework without parental assistance; if the parents intervene, the teacher has no idea what the child has retained or learned. Dr. Dolgin offered the TaL AM library books as an example. Recorded audio books as a feature of iTaLAM can offer the possibility to

  • listen – while reading along text with nikkud
  • listen – while reading along text without nikkud (enabling successful transition to these texts)
  • listen – understanding while only seeing the pictures
  • listen – understanding without visual cues
  • understand Hebrew in various voices, accents and cadence
  • speak – answering questions orally — perhaps through voice recognition
  • write – answering questions through written options
  • feedback — self correcting

Dr. Dolgin pointed out the need to create a bridge to Hebrew learning in middle school (i.e. from TaL AM to NETA), and the fact that iTaLAM provides the perfect opportunity to do so by

  • reducing comprehension dependence on visual cues
  • developing the students’ ability to read and comprehend “sight words” without nikkud
  • building the students’ ability to apply grammatical rules — for example, from shoresh to shoresh, binyanim, spelling, etc.

Having such exercises, noted Dolgin, will allow children to practice these skills, which for some develop more intuitively. iTaLAM will have the flexibility of a program that can be updated frequently, and will be able to keep the material current and alive, living in the Cloud.

Addressing the question pertaining to iTaLAM vis-à-vis the needs of the 21st century, Dr. Dolgin stated that overt, proactive social/emotional learning in her school is somewhat of a struggle, because the “heart-to-heart conversations” take place in General Studies in English, yet the TaL AM curriculum is packed with Jewish values that are part of the children’s world only while in Judaic Studies class. De facto, it is the general studies teachers who lead the social/emotional program in her school so that it can be led in English, even though TaL AM is chock full of Jewish values and social/emotional support. Dolgin affirmed that iTaLAM can serve to provide the Jewish values-based social/emotional foundations in Jewish Day Schools and create the synergy for school-wide culture-building, because the concepts are already built into the TaL AM program.

Dr. Dolgin suggested making the implicit community-building aspects of the TaL AM program explicit, while ensuring that social/emotional learning is rooted in Jewish values. This will take the time pressure off general studies teachers to run a social/emotional curriculum, which is so needed in elementary schools. How can this be accomplished? By clearly defining the built-in Jewish values, middot and interpersonal goals embedded in TaL AM, providing in English the tools for use by General Studies teachers to re-enforce what is already happening in the TaL AM curriculum, and ensuring that goals are clear and information available to social workers and school psychologists, general and Judaic faculty and parents.

Dr. Dolgin closed her remarks by pointing out that teachers will have a greater need for training with the new iTaLAM, and that iTaLAM can utilize its technological benefits to enrich teacher training. Offering online training makes it more available and affordable, and can also include preparing Israeli

teachers to become facilitators and exemplars. She cautioned, however, that a shift to teacher training conducted entirely online will diminish the efficacy of the excellent quality of the face-to-face experience that TaL AM provides.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for Part 2 of our Webinar summaries, and updates on the iTaLAM pilot test!


אנחנו שמחים להציג לכם סדרת תקצירים מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסמינר התקיים בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי החינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה.

 הסדנה כללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, מנהלת ביה”ס סולומון שכטר בלונג איילנד, שהובילה את הניסוי המעצב של תל עם בביה”ס בו לימדה, ומנוסה מאוד בהפעלת התוכנית; הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, מנהלת ביה”ס סולומון שכטר בקווינס ומנחה של YU2.0 — קהילה מקוונת של מחנכים הפועלים למען שילוב טכנולוגיה בחינוך; וד”ר ג’ון מיצמאכר, מנכ”ל רשת בתי הספר של סולומון שכטר ומנהל לשעבר של ביה”ס מרטין ג’. גוטליב.

 את הסדנה הנחה יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה. מר פראגר פתח את הסדנה תוך הצגת השאלות שהנחו גם את הדיון בכנס החשיבה של איי-תלעם, שהתקיים בפברואר 2014:

1. מהן המגמות המרכזיות בחינוך בכלל, ובעולם היהודי בפרט, המשפיעות על החינוך היהודי?

2. אילו “שאלות גדולות” הנובעות מן המגמות הללו צריכות להנחות את עיצוב ופיתוח תוכניות לימודים בעולם היהודי של המאה ה- 21?

3. אילו מרכיבים עיקריים בזהות היהודית יש לְשַׁמֵר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21?

Cindy Dolgin

Dr. Cindy Dolgin ד”ר סינדי דולגין

ד”ר דולגין פתחה את דבריה בהצגת המאפיינים המלהיבים של איי-תלעם. היא ציינה כי אחד היתרונות הטכנולוגיים שיכולה התוכנית לנצל על מנת להעשיר את הלמידה הוא השיתוף והשילוב בין כיתות ברחבי העולם. היא התיחסה לתוצאות המחקר שקיימה קרן אבי חי, בשם Hearts and Minds, וציינה כי איי-תלעם תוכל לִצְמוֹד כיתות מרחבי העולם כבר בשנות הלימוד הראשונות, כשהעברית משמשת כשפה מאחדת לתקשורת בינלאומית.

 יתרון נוסף של איי-תלעם הוא היכולת “להפוך” את כיתת הלימוד (flipping the classroom). את שיעורי הבית ניתן להפוך ל”לימודי בית”, ובנוסף, איי-תלעם תוכל למקד את הלימוד הביתי בשמיעה ודיבור במקום רק בקריאה וכתיבה, ובכך לחסוך להורים את משימת הכנת השיעורים. רצוי שהתלמידים יוכלו לעשות את שיעורי הבית ללא מעורבות ההורים, אחרת אין למורה מושג אמיתי מה הילדים למדו או הפנימו. ד”ר דולגין הציגה את ספרית תל עם כדוגמה; ספריה של ספרונים מוקלטים, כמרכיב של תוכנית איי-תלעם, תוכל להציע לתלמידים את האפשרויות הבאות:

– האזנה – בזמן קריאת הספרון עם ניקוד
– האזנה – בזמן קריאת הספרון ללא ניקוד
האזנה – הבנה רק בליווי תמונות
– האזנה – הבנה ללא רמזים חזותיים
– הבנה בעברית במגוון קולות, מבטאים ומקצבים
– דיבור – השבה על שאלות בעל פה – אולי באמצעות זיהוי קול
– כתיבה – השבה על שאלות בכתב באמצעות מספר תשובות
– משוב – תיקון עצמי

 ד”ר דולגין דיברה על הצורך ליצור גשר ללימודי העברית בביה”ס התיכון (כלומר, בין תל עם לתוכנית נטע), ועל העובדה שאיי-תלעם מציעה את ההזדמנות המושלמת לכך באמצעות

צמצום התלות ברמזים חזותיים לצורך הבנת הנקרא
– פיתוח יכולתם של התלמידים לקרוא ולהבין ללא ניקוד
– הבניית יכולתם של התלמידים ליישם חוקים תחביריים, כגון שורש לשורש, בניינים, כתיב וכו’.

פיתוח תרגילים שכאלה, ציינה דולגין, יסייע לילדים להתאמן ברכישת כישורי שפה, שאצל חלק מהתלמידים מתפתחים באופן אינטואיטיבי יותר. איי-תלעם תהיה תוכנית גמישה המתעדכנת לעיתים תכופות, ותכניה יהיו עדכניים וחיים, וזמינים בענן.

בהתייחס לשאלת המפתח הנוגעת לאיי-תלעם בהקשר לצרכי המאה ה- 21 אמרה דולגין כי לימוד גלוי ופרואקטיבי בתחום החברתי/רגשי מהווה אתגר בבית הספר אותו היא מנהלת, מאחר ש”שיחות מלב-אל-לב” מתקיימות באנגלית במסגרת הלימודים הכלליים, בעוד שתוכנית תל עם משופעת בערכים יהודיים המהווים חלק מעולמם של הילדים רק במסגרת השיעורים ללימודי יהדות. למעשה, המורים ללימודים כלליים הם המובילים את התוכנית החברתית/רגשית בביה”ס שלה כדי שהמורים יוכלו ללמד באנגלית, למרות שתל עם עמוסה בערכים יהודיים ובתמיכה חברתית/רגשית. לשיטתה תוכל איי-תלעם להעניק יסודות חברתיים/רגשיים הנובעים מערכי היהדות במסגרת בתי הספר היהודיים היומיים, וליצור שיתוף פעולה ליצירת תרבות כלל-בית-ספרית, מאחר והמושגים כבר בנויים לתוך תוכנית תל עם.

דולגין הציעה להפוך את הפן הסמוי הזה של התוכנית לפן גלוי, ובמקביל לוודא שלימוד חברתי/רגשי מושרש בערכים יהודיים. כך יופחת הלחץ ממורי הלימודים הכלליים המפעילים תוכניות חברתיות/רגשיות, הנחוצות מאוד בבתי הספר היסודיים. כיצד ניתן ליישם זאת? על ידי הגדרתם המדויקת של ערכי היסוד היהודיים, המידות והיעדים הבין-אישיים הטמונים בתוכנית תל עם, ומתן הכלים באנגלית לשימוש המורים ללימודים כלליים, כך שיוכלי לחזק את מה שכבר נלמד במסגרת תל עם. כמו כן, יש לודא שהיעדים ברורים והמידע זמין לעובדים סוציאליים, לפסיכולוגים, למורים ללימודים כלליים וללימודי יהדות, ולהורים.

בסיום דבריה הצביעה ד”ר דולגין על כך שלמורים יהיה צורך גדול יותר בהכשרה להפעלת תוכנית איי-תלעם החדשה, ושאיי-תלעם תוכל לעשות שימוש ביתרונות הטכנולוגיים שהיא מזמנת על מנת להעשיר את ההכשרה למורים. מתן הכשרה מקוונת יהפוך אותה לזמינה יותר ובעלת עלות נמוכה יותר, וגם יאפשר הכנת מורים ישראלים לעבודתם כמנחים וכמורים לדוגמא. עם זאת, ציינה דולגין, המעבר להכשרת מורים שתתקיים רק באופן מקוון תמעיט מן היעילות והאיכותיות שמציעה ההכשרה האישית של תל עם.

 לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

בקרוב: תקציר שני בסדרה, וכן עדכונים לגבי הניסוי המעצב של איי-תל עם!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>