Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 2

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 2

This post is the second in a series summarizing the iTaLAM webinar held in June, continuing our ongoing discussions with educators and Jewish leaders & thinkers about 21st century learning, and our deliberations over how Jewish education can and should be aligned with the needs of today. Panelists were leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher; the discussion was moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation.

In our previous post we brought you a summary of Dr. Dolgin’s presentation; here we present an overview of the presentation made by Rabbi Dr. Shira Leibowitz, Head of School at the Solomon Schechter School of Queens and facilitator of YU2.0 — an online community of educators invested in learning, collaborating and integrating technology into education.

Dr. Leibowitz opened by addressing the first essential question guiding the discussion: What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are affecting Jewish education?

She stated that there are many such trends, and chose to focus on ten, five of which are related to technology:

  1. Connectedness via social media – The ability to interact with people all over the world.
  2. The prevalence of visual media (photos, video) – People, and especially young people, tend to tell their stories more frequently through pictures (e.g. the Facebook trend: whereas people 35+ may write statuses, younger people, in their teens and early twenties, tend to primarily post photos that migrate to Instagram, sharing their stories through images).
  3. Personalization – Our worlds are being personalized and fine-tuned; the amount of data known about us (where we go online, what we do online) allows advertising, entertainment etc. to personalize content for us. It also facilitates learning.
  4. The democratization of access to creative tools – Today, anyone with a Smartphone can publish to a worldwide audience, which is a dramatic change from the more limited access that existed just 5-10 years ago.
  5. The increasing pace of change – This can be attributed to technology, but also transcends technology.

Not all the changes are technology-related; the trends not related to technology, as per Leibowitz, are:

  1. Diversity – the population of the US today is the most diverse ever, with the possible exception of the Roman Empire (this may not be the case in every local community).
  2. Polarity – the polarization of perception: it is increasingly more common, in both politics and religion, for people to have more strongly entrenched views, and to be increasingly challenged to remain compassionate in relation to people whose views are in opposition.
  3. Shift to more collaborative, non- hierarchical relationships – both in personal and business relationships.
  4. The re-mixing of traditions – in all spheres, including religion, people are more comfortable taking pieces of other traditions and worlds, and mixing them together. This seems to be at odds with the polarity that exists, but the two trends coincide.
  5. A growing focus on mindfulness and mindful living – together with a blocking out of distractions.

Dr. Leibowitz addressed the second issue — What are the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of the curriculum of Jewish education for the 21st century? — with the following suggestions:

Essential Questions – Part 1 (stemming from the technological trends)

  • How can educational technology and social media enhance and define learning? – We’re starting to see schools consider technology not as replacement, but as redefinition: Where technology does not serve learning, and where it changes the way we learn in a positive way? This requires careful, thoughtful assessment.
  • What constitutes literacy? – This stems primarily from visual media. Literacy has been considered as reading and writing; what is the role of visual literacy, of media literacy, global literacy, financial literacy, environmental literacy etc.? The term “literacy” is being used more prevalently — in some cases be justifiably, in some not. This remains a question when we discuss literacy.
  • How can we balance standardization and accountability and personalization? – i.e. high standards of learning for every child, accountability and personalized learning for every child. This is a challenging balance for schools.
  • How can we support student creativity? – This stems from the democratization of creative tools, but transcends and moves parallel in all directions from technology, and involves multiple forms of creativity.
  • What knowledge, skills and habits do students needs to thrive in the rapidly changing world they will inherit? – This is a constantly changing question, with no right answer. Preparing students for the world takes reflection and open, honest debate and conversation.

Essential Questions Part 2 (stemming from the non-technological trends)

  • How can we embrace diversity?
  • How can we instill openness and respect for new and different ideas?
  • How can we foster collaboration?
  • How can we support students to remain grounded in enduring Jewish values?
  • How can we support students to achieve balance, meaning and purpose?

Finally, Dr. Leibowitz discussed the third essential question: What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved even if they might be challenged by 21st century reality? In addressing this question, she noted that while defining the mission of her school, she recently rediscovered The Sacred Cluster by Ismar Schorsch (1995), outlining what he refers to as the seven core values of Conservative Judaism. Three are national, three religious, and the seventh pertains to G-d:

  1. The centrality of modern Israel – National
  2. Hebrew: The irreplaceable language of Jewish expression
  3. Devotion to the ideal of Klal Israel (the ultimate significance of every Jew)
  4. The defining role of Torah in the reshaping of Judaism
  5. The study of Torah
  6. The governance of Jewish life by Halakhah
  7. Belief in G-d

Dr. Leibowitz noted that this mission statement speaks to her S. Schechter school due to its diversity of Jewish cultures (most don’t identify themselves as Conservative, or even denominational). For educators, these values help transcend polarization, and focus on core areas that unite us, and speak to many.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for Part 3 of our Webinar summaries, and updates on the iTaLAM pilot test!

זהו התקציר השני בסדרה שאנו מביאים לכם מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסמינר התקיים בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי החינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה.

הסדנה כללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’ וד”ר ג’ון מיצמאכר. את הסדנה הנחה יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה. בפוסט הקודם הצגנו לכם את דבריה של ד”ר סינדי דולגין, והפעם לפניכם סיכום דבריה של הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, מנהלת ביה”ס סולומון שכטר בקווינס ומנחה של YU2.0 — קהילה מקוונת של מחנכים הפועלים למען שילוב טכנולוגיה בחינוך.

Shira Leibowitz

Dr. Shira Leibowitz ‘ד”ר שירה לייבוביץ

ד”ר לייבוביץ’ פתחה את דבריה תוך התחייחסות ל”שאלה הגדולה” הראשונה שהנחתה את הדיון: מהן המגמות המרכזיות בחינוך בכלל, ובעולם היהודי בפרט, המשפיעות על החינוך היהודי? היא ציינה כי ישנן מגמות רבות, ובחרה להתמקד בעשר מהן, כשמחציתן מתמקדות בטכנולוגיה:

1. קישוריות באמצעות ערוצי מדיה חברתית – היכולת להתקשר באופן אינטראקטיבי עם אנשים מרחבי העולם.

2. השכיחות של מדיה חזותית (צילומים, וידיאו) – אנשים, ובעיקר צעירים, נוטים לספר את הסיפורים שלהם באמצעות צילומים (לדוגמא, המגמה הרווחת בפייסבוק: אנשים בני 35+ נוטים לכתוב אודות ה”סטטוס” שלהם, אך אנשים צעירים יותר, בשנות העשרה והעשרים, נוטים לפרסם בעיקר צילומים ה”נודדים” לאינסטגראם, ובכך מספרים את הסיפור שלהם באמצעי ויזואלי).

3. התאמה אישית – העולם שלנו מותאם ומכוונן אלינו באופן אישי; המידע הידוע אודותינו (האתרים בהם אנחנו מבקרים ברשת, ה”מעשים” שאנו מבצעים ברשת) מאפשרים למפרסמים, לערוצי בידור וכו’ להתאים את התכנים שהם מציעים באופן אישי. זוהי גם הזדמנות ללמידה.

4. דמוקרטיזציה של הגישה לכלים יצירתיים – כיום, כל אדם שבבעלותו טלפון חכם יכול להגיע לקהל כלל-עולמי, תופעה השונה באופן קיצוני מהגישה המוגבלת יותר שהיתה קיימת אך לפני 5-10 שנים.

5. הקצב המוגבר של השינוי – דבר אותו ניתן לייחס לטכנולוגיה, אך חורג מעבר לגבולות הטכנולוגיה.

המגמות שאינן קשורות לטכנולוגיה, על פי דבריה של לייבוביץ’, הן:

6. גיוון – אוכלוסיית ארה”ב כיום היא המגוונת ביותר שהיתה אי-פעם, להוציא, אולי, האימפרייה הרומית (יתכן שמצב זה אינו קיים בכל קהילה מקומית).

7. קוטביות – קיטוב בתפיסה: התופעה של אנשים המחזיקים בדעותיהם באופן נחרץ ועמוק יותר רווחת גם בפוליטיקה וגם בדת. עבור האנשים הללו, החמלה לאלה שדעותיהם מנוגדות מהווה אתגר.

8. מעבר למערכות יחסים שיתופיות יותר וחסרות היררכיה – במסגרת מערכות יחסים עסקיות וגם בין-אישיות.

9. שילוב של מסורות – בכל התחומים, כולל דת, לאנשים נוח יותר לשלב חלקים ממסורות ועולמות אחרים יחד. דומה שתופעה זו סותרת את הקוטביות הנ”ל, אך שתי המגמות מתקיימות זו לצד זו.

10. התמקדות גוברת במודעות ובחיים בעלי מודעות – יחד עם חסימה של הסחות הדעת.

 בהתייחסה לשאלת המפתח השנייה — אילו “שאלות גדולות” הנובעות מן המגמות הללו צריכות להנחות את עיצוב ופיתוח תוכניות לימודים בעולם היהודי של המאה ה- 21? — העלתה ד”ר לייבוביץ’ את הנקודות הבאות:

“שאלות גדולות” – חלק 1 (נובע מתוך מגמות טכנולוגיות)

כיצד יכולות טכנולוגיה חינוכית ומדיה חברתית להעשיר ולהגדיר את הלמידה? – אנו מתחילים לראות בתי ספר השוקלים שילוב טכנוגוליה לא כמחליף, אלא כמגדיר: באילו מקרים טכנולוגיה איננה משרתת את הלמידה, ובאילו מקרים היא משנה לחיוב את האופן שבו אנו לומדים? שאלות אלה דורשות הערכה זהירה ומעמיקה.

מהי מהות האוריינות? – שאלה זו נובעת בחלקה ממדיה חזותית. אוריינות נתפסה בעבר כבעלת שני מרכיבים: קריאה וכתיבה. אך מהו תפקידם של אוריינות חזותית, מדיה חזותית, אוריינות גלובאלית, אוריינות כלכלית, אוריינות סביבתית וכו’? המונח “אוריינות” נמצא בשימוש רווח יותר – במקרים מסויימים באופן מוצדק, ובמקרים אחרים באופן שגוי. שאלה זו נותרת בעינה כאשר אנו דנים באוריינות.

כיצד נוכל לאזן קביעת אמות מידה, נשיאה באחריות והתאמה אישית? – כלומר, רמת לימוד גבוהה, נשיאה באחריות והתאמה אישית לכל ילד וילדה – דבר המאתגר את בתי הספר.

כיצד נוכל לעודד יצירה של הלומדים? – מרכיב זו נובע מהיותם של כלי יצירה נגישים לכל, אך חורג מהתחום הטכנולוגי, נע בכל הכיוונים, ומאופיין בצורות יצירה שונות.

איזה ידע, אילו כישורים ואילו הרגלים צריכים תלמידים לפתח על מנת לשגשג בעולם המשתנה שהם יורשיו? – שאלה זו משתנה כל הזמן, ואין לה תשובה נכונה. הכנת התלמידים לעולם מצריכה מחשבה ודיון פתוח וכנה.

 “שאלות גדולות” – חלק 2 (נובע מתוך מגמות לא טכנולוגיות)

-כיצד נאמץ פתיחות לאידיאולוגיות והלכי רוח שונים?

– כיצד נוכל להנחיל פתיחות וכבוד לרעיונות חדשים ושונים?

– כיצד נוכל לעודד שיתוף פעולה?- כיצד נוכל לסייע לתלמידים להמשיך להיות מושרשים בערכים יהודיים נצחיים?

– כיצד נוכל לסייע לתלמידים להגשים איזון, משמעות ותכלית?

ד”ר לייבוביץ’ התייחסה לשאלת המפתח השלישית — אילו מרכיבים עיקריים בזהות היהודית יש לְשַׁמֵר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21? — תוך ציון העובדה שכאשר הגדירה את מטרת-העל של ביה”ס אותו היא מנהלת, גילתה לאחרונה את המאמר The Sacred Clusterמאת איתמר שורש (1995). במאמר מוגדרים שבעת ערכי היסוד של היהדות הקונסרבטיבית – שלושה לאומיים, שלושה דתיים, ואילו השביעי מתייחס לה':

1. מרכזיותה של ישראל המודרנית – לאומי

2. עברית: השפה היחידה לביטויו של העם היהודי, שאיננה ניתנת להחלפה

3. מסירות לרעיון “כלל ישראל” (המשמעות העליונה של כל יהודי ויהודיה)

4. הגדרת תפקידה של התורה בעיצוב מחדש של היהדות

5. לימוד תורה

6. ניהול החיים היהודיים על פי ההלכה

7. אמונה בה’

ד”ר לייבוביץ’ ציינה כי טקסט זה “מדבר” לביה”ס סולומון שכטר אותו היא מנהלת תודות למגוון התרבויות היהודיות המיוצגות בו (הרוב אינו מגדיר את עצמו כקונסרבטיבי, או אינו מגדיר את עצמו כלל). הערכים הללו מסייעים למחנכים להתגבר על קיטוב, ולהתמקד בתחומי הליבה המאחדים אותנו, ו”מדברים” לרבים מאיתנו.

 לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

 אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

 בקרוב: תקציר שלישי בסדרה, וכן עדכונים לגבי הניסוי המעצב של איי-תל עם!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>