Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 3

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 3

This post is the third in a series summarizing the iTaLAM webinar held in June — part of our ongoing discussions with educators and Jewish leaders & thinkers about 21st century learning, and our deliberations over how Jewish education can and should be aligned with the needs of today. Moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation, the webinbar featured three panelists who are leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher.

In our previous posts we brought you summaries of the presentations made by Dr. Dolgin and Rabbi Dr. Shira Leibowitz; here we present an overview of the presentation made by Dr. Jon Mitzmacher, Executive Director of the Schechter Day School Network and Former Head of School at the Martin J. Gottlieb Jewish Day School.

Dr. Mitzmacher opened his presentation by addressing the first question underlying the webinar — What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are affecting Jewish education? —stating that learning has changed; an educational revolution is under way in terms of students owning the learning, second-language acquisition, global connectedness and task authenticity, which are now considered best practice in general education, and must also be considered in Jewish education. He noted that one of the essential questions is what year we are preparing our students for, while the future is unknown. One of the first phases is the transition to interactive mode (as opposed to the passive nature of the telephone and television); there is no way of knowing where this trend is headed, and what might be coming next.

Quoting Alan November, Dr. Mitzmacher noted that the real problem is not adding technology to the current organization of the classroom, but changing the culture of teaching and learning (Curriculum 21: Essential Education for a Changing World, ASCD 2010, edited by Heidi Hayes Jacobs). Sometimes we conflate 21st century learning with educational technology, whereas what’s really at stake is having the best of teaching and learning, and how technology can support and enhance them (otherwise it should not be used).

With regard to the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of the curriculum of Jewish education for the 21st century, Dr. Mitzmacher noted that we are blessed with a vibrant past, timeless values, and a vision for the future; we should, therefore, ask three essential questions which should guide the design of curriculum development: What do we keep? What do we upgrade? What do we throw out? There are things that are timeless, things that should be upgraded, and things we can let go of. We bring with us a tradition grounded in the past; we should combine it with future, forward-thinking.

Dr. Mitzmacher asserted that it’s time to re-envision what schools mean; in addition to the flipped classroom, learning can happen all day long, and in different places and configurations. In many ways we are still implementing an antiquated agricultural model of learning, and iTaLAM is trying to imagine what schools, schooling and education can look like: how and where learning will happen, as well as the media through which it will happen.

Addressing the question Why should Jewish education lead the way?, Dr. Mitzmacher stated that Jewish education is uniquely positioned to implement the vision of 21st century learning, as many elements are currently reflected in our schools’ and programs’ pedagogy, philosophy and approach to learning. For thousands of years, we have been interested in global connectedness; in addition, our focus on Hebrew, probing questions, curriculum integration, chevrutah learning and other aspects of its pedagogy qualifies Jewish education to grow and lead this work. He noted that he has seen a great deal of this in the iTaLAM Think Tank, along with other work that has been under way in the development of iTaLAM.

In relation to the last question posed to the webinar’s presenters — What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved even if they might be challenged by 21st century reality? — Dr. Mitzmacher responded: Hebrew as a living, breathing speaking language. He also pointed out “holes” that must be dealt with:

  • Communitarianism versus Individualism – the trend of Judaism versus modern American society will require an active preservation of community;
  • Engagement versus Isolationism – the aspect of engagement in Jewish identity will have to be preserved, even though 21st century reality challenges it;
  • Philanthropy versus Acquisitiveness – there is evidence that we must do better in our efforts to instill philanthropy in children from the outset, as a fundamental element of Jewish identity.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for a summary of the Webinar Q & A, and updates on the iTaLAM pilot test!

אנחנו שמחים להציג לכם את המאמר השלישי בסדרת תקצירים מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסדנה התקיימה בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי חינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה. הסדנה הונחתה על-ידי יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה, וכללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, וד”ר ג’ון מיצמאכר.

Dr. Jon Mitzmacher ד”ר ג’ון מיצמאכר

בהמשך לסיכום הרצאותיהן של ד” דולגין וד”ר לייבוביץ’, אנחנו מביאים לכם כאן את עיקרי דבריו של ד”ר מיצמאכר, מנכ”ל רשת בתי הספר של סולומון שכטר ומנהל לשעבר של ביה”ס מרטין ג’. גוטליב. ד”ר מיצמאכר פתח בהתייחסות לשאלת המפתח הראשונה של הסדנה — מהן המגמות המרכזיות בחינוך בכלל, ובעולם היהודי בפרט, המשפיעות על החינוך היהודי? — וציין כי אופי הלמידה השתנה, וכי מתרחשת מהפכה חינוכית מבחינת בעלותם של התלמידים על הלמידה, רכישת שפה שנייה, קישוריות גלובאלית ומתן “משימות אמת” (task authenticity), הנתפשים כיום כהתנסויות מיטביות(best practice) בחינוך הכללי, כפי שיש לראותן גם בחינוך היהודי. ד”ר מיצמאכר ציין כי אחת השאלות המהותיות היא לאיזו שנה אנחנו מכינים את התלמידים שלנו, למרות שהעתיד אינו ידוע. אחד השלבים הראשונים הוא מעבר לשיטה אינטראקטיבית (לעומת טבעם הפסיבי של הטלפון והטלויזיה). אין לדעת לאיזו כיוון תוביל מגמה זו, או מה יבוא בעקבותיה.

Alan November Quote

 ד”ר מיצמאכר ציטט את אלאן נובמבר כאשר ציין כי הבעייה האמיתית איננה הוספת פן טכנולוגי למסגרת הארגונית הקיימת כיום בכיתת הלימוד, אלא שינוי תרבות ההוראה והלמידה (Curriculum 21: Essential Education for a Changing World, ASCD 2010 בעריכת היידי הייז ג’ייקובס). לעיתים אנו מזהים בין למידה במאה ה- 21 לבין טכנולוגיה חינוכית, למרות שמה שבאמת מונח על כף המאזניים הוא היכולת להבטיח את ההוראה והלמידה המוצלחים ביותר, והאופן שבן טכנולוגיה יכולה לשרת ולהעצים אותם (שכן אחרת אין לעשות בה שימוש כלל).

בהתייחסו לשאלות המהותיות הנובעות מן המגמות בחינוך, שצריכות להנחות את עיצוב ופיתוח תוכניות הלימודים למאה ה- 21, ציין ד”ר מיצמאכר כי התברכנו בעבר עשיר, בערכים נצחיים ובחזון לעתיד, ולכן עלינו לשאול שלוש שאלות מרכזיות שינחו את עיצוב תוכניות הלימוד: מה עלינו לשמור? מה לשדרג? וממה להיפטר? ישנם מרכיבים נצחיים, מרכיבים שיש לשדרג, וכאלה שעליהם נוכל לוותר. יסודה של המסורת שלנו בעבר, ועלינו לשלבה עם חשיבה קדימה, לעתיד.

 ד”ר מיצמאכר טען כי הגיעה השעה לבחון מחדש את משמעותם של בתי הספר ולגבש חזון חדש. בנוסף לכיתה ה”הפוכה” (flipped), הלימוד יכול להתרחש במהלך היום כולו, במקומות שונים ובתצורות שונות. במובנים רבים אנחנו עדיין מיישמים דגם חינוכי חקלאי, ואיי-תלעם מנסה לדַמוֹת כיצד ייראו בתי הספר, ההשכלה והחינוך: כיצד ואיפה תתרחש הלמידה, ובאילו אמצעי תקשורת.

במענה לשאלה מדוע צריך החינוך היהודי להוביל ולשמש דוגמא? טען ד”ר מיצמאכר כי החינוך היהודי ממוצב ליישום חזון הלמידה של המאה ה- 21 כיוון שרבים ממרכיביו כבר מיושמים כיום בפדגוגיה, בפילוסופיה ובגישה החינוכית של בתי הספר ותוכניות הלימוד שלנו. במשך אלפי שנים היינו מושקעים בקישוריות גלובאלית; בנוסף, ההתמקדות בשפה העברית, בשאלות נוקבות, בשילוב תוכניות לימודים, בלימוד בחברותא ובהיבטים פדגוגיים אחרים “מסמיכה” את החינוך היהודי להוביל את הדרך. הוא ציין כי ראה סימנים לכך במסגרת כנס החשיבה של איי-תלעם, וכן במאמצים אחרים הנעשים תוך פיתוח תוכנית איי-תלעם החדשה.

 בהתייחסו לשאלה האחרונה שהוצגה למציגי הכנס — אילו מרכיבים עיקריים בזהות היהודית יש לְשַׁמֵר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21? — השיב ד”ר מיצמאכר: עברית היא שפה חיה, נושמת ומדברת. הוא גם ציין מספר “חורים” בהם יש לטפל:

– קהילתיות לעומת אינדיבידואליזם – המגמה של היהדות לעומת החברה האמריקאית המודרנית תצריך שימור פעיל של הקהילה.

– מעורבות לעומת בדלנות – יהיה צורך לשמר את היבט המעורבות בזהות היהודית, גם אם יאותגר על ידי מציאות המאה ה- 21.

– נדבנות לעומת רכושנות – קיימות הוכחות לכך שנצטרך להגביר את מאמצינו להנחיל רוח של נדבנות בילדינו כבר מגיל צעיר, כמרכיב יסוד בזהות היהודית.

לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

 אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

בקרוב: סיכום שו”ת (שאלות ותשובות) מן הסדנה, וכן עדכונים לגבי הניסוי המעצב של איי-תל עם!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>