Excerpts from the iTALAM Webinar with Voices from the Conservative Movement – Part 4

סדנה מקוונת של איי-תלעם עם נציגי התנועה הקונסרבטיבית – תקציר מס’ 4

We are pleased to present you with the final installment in our series of presentation summaries from the iTALAM webinar held in June. The webinar continued our ongoing discussions with educators and Jewish leaders concerning 21st century learning, and our thinking about how Jewish education can and should be aligned with the needs of today.Panelists were leading educators within the Conservative movement: Dr. Cindy Dolgin, Rabbi Dr. Shira Leibowitz and Dr. Jon Mitzmacher. The webinar was moderated by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation.

Following the three presentations, participants were invited to raise their questions and comments. Revalyn Faba Sack, MYP Coordinator at The Leo Baeck Day School in Toronto, asked: How will initial contact be initiated among students across the globe? Dr. Dolgin replied that there will be a “clearinghouse” of TaL AM schools, which will offer a pool of participating schools. There is no information yet as to how many schools would wish to have this component, and there will be no requirement to do so. However, having two classes in two different parts of the world work on the same material, perhaps on a similar project (e.g. the “Ani…” books, in which students create their own work) makes this a sustainable project. Sharing among schools will require coordination, most likely on a volunteer basis, and guidelines will have to be established in order to ensure that it runs smoothly. Dr. Dolgin pointed out that in her experience this works beautifully, as long as there is an infrastructure for international connection and for moderation of the conversation and, of course, teacher buy-in; there would have to be two teachers teaching the same grade level, in two different places in the world, who are interested in collaborating, “and then it’s easy!” This can be “normalized” by TaL AM, so that teachers don’t feel they have to invent the wheel, so to speak. Globalization is a core 21st century skill and, as such, will be built into the LMS of iTaLAM, as well as student materials such as research projects, discussions, games and celebrations.

Melanie Eisen, Assistant Director for Professional Development at Yeshiva University, asked: What kind of support should be provided to teachers who wish to recognize the new challenges we face in educating our connected students? Dr. Mitzmacher responded by pointing out that there are several ways to make global connections (iTaLAM, Israel Partnership), and there are numerous schools already doing so. He added that instructional coaching is crucial; Dr. Leibowitz concurred, emphasizing job-embedded coaching, in-school support to show teachers how, celebrating successes, and making professional learning accessible, safe, and fun.

Janet Schatten, Diversity Coach at The Epstein School in Atlanta, raised the social/emotional aspect visàvis instilling Jewish values, asking: Are there any guidelines for teachers that enable them to use these tools in face-to-face time with students (e.g. recess, lunch) so that they can implement what has been learned in real time, as they would in a classroom? Dr. Dolgin offered the example of Open Circle, which she has been using for six or seven years in her school; its positive aspect is a circular curriculum built upon itself year after year, so that when certain terminology was used on the playground, it was known by everyone. This is no different from the order of things unfolding within TaL AM; as a matter of fact, Dolgin quoted her teachers stating that the values in the open circle are embedded in the spiral of the SHAI and Torah units. She suggested an amplification of the social/emotional aspects of how we live with and among each other, rooted in Jewish values, while making them more overt to educators – bringing them alive in the schools, so that when teachers see what’s happening in the playground or the lunch room, they are able to utilize a common “Jewish” language so that students are able to self-correct their behavior in their interaction with one another.

Janet asked a follow-up question: Is it really possible for students to address such problems in Hebrew? Dr. Dolgin replied that it would certainly be easier in their mother tongue; questions pertaining to Why? How come…? What if…? are more difficult to answer in Hebrew than questions answering Where? When? What?, demanding a higher level of critical thinking which is much harder to express in a foreign language. She expressed her opinion that teachers wouldn’t be able to limit language use to Hebrew, because that would frustrate the students’ efforts to live in a socially and emotionally healthy environment in their classroom; if they are frustrated by the language, this won’t help their social/emotional state. However, as the program develops a communicative proficiency in Hebrew at the “window of opportunity” phase of language acquisition, and this is done through exploring deep ideas of Jewish Heritage and Jewish Identity, it is most likely that students will develop the ability to communicate their thoughts and emotions in Hebrew. Dolgin concluded that for those of us divided between Judaic studies and social studies, this is where the locus ought to be: the social/emotional component should be addressed by the Judaic side of the curriculum, and iTALAM can be helpful in achieving this important goal.

In closing, Mr. Prager thanked each of the presenters for their most interesting contributions:

Dr. Dolgin, whose perspective addressed the concerns of Heads of Schools in terms of the children’s development and transition; Dr. Leibowitz, who presented an overview of the challenges from the field in terms of contested cultural trends and the essential questions they raise; and Dr. Mitzmacher, whose discussion focused on what we should keep, what we should upgrade and what we should discard — all offering a useful framework to take forward. (Please see previous posts for summaries of these three presentations.)

Tova expressed her gratitude to all presenters and participants, closing with the riddle with which she opened: What do Wordle, Korach and iTaLAM have in common? She pointed out that when teachers are able to collect written answers / explanations / assumptions about “What if…” from the class, Wordle offers the opportunity to see what the children think, highlighting the knowledge/assumptions/opinions being democratically raised in the classroom. On the other hand, if teachers see one voice articulating a unique word/perspective, it must be added as a dissonant voice challenging the overall thinking. In that week’s parasha, Korach brought forth words of dispute and disagreement; chazal explain that there is a form of dispute that has the power of sustainability: one that is open to doing the best — not with the blindfold of conviction, but through learning. Certain words recurred in this Webinar discussion, and many ideas were raised through independent thinking. Both shared ideas and challenging ones will guide our thinking, and impact the discussion as we go forward. iTALAM challenges TaL AM and its precursor, Tal Sela, and we will continue to learn and discuss as we develop this new program.

To listen to the webinar, click here.

We invite you to comment on these questions, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications for the development of iTaLAM.

 Stay tuned for more news regarding the development of iTaLAM

אנחנו שמחים להציג לכם את המאמר הרביעי והמסכם בסדרת תקצירים מן הסדנה המקוונת שקיימנו בחודש יוני עם נציגים מהתנועה הקונסרבטיבית. הסדנה התקיימה בהמשך לדיונים שאנו מקיימים עם מחנכים, הוגים ומנהיגים חינוכיים לגבי חינוך במאה ה- 21, והחשיבה שלנו לגבי האופן שבו יש להתאים את החינוך היהודי לצרכי היום והשעה. הסדנה הונחתה על-ידי יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה, וכללה שלוש הרצאות שהגישו מחכנים מובילים בתנועה הקונסרבטיבית: ד”ר סינדי דולגין, הרב ד”ר שירה לייבוביץ’, וד”ר ג’ון מיצמאכר.

Image for Q & A blog post

From the PowerPoint presentation of Dr. Jon Mitzmacher מתוך המצגת של ד”ר ג’ון מיצמאכר

משתתפי הסדנה הוזמנו להעלות הערות ושאלות בעקבות שלוש ההרצאות. רוולין פאבה סאק מביה”ס ליאו בק בטורונטו שאלה: כיצד יווצר הקשר הראשוני בין תלמידים ברחבי העולם? ד”ר דולגין השיבה כי יהיה מאגר שלקהntario, ה כי אשוני בין תלמידים ברחבי העולםל בתי ספר המלמדים עם תל עם. עדיין לא ידוע כמה בתי ספר ירצו ליצור קשרים שכאלה, ולא תהיה דרישה לעשות זאת. אולם הקשר בין שתי כיתות במקומות שונים בעולם, העובדות על אותם חומרי לימוד, ואולי על פרויקט משותף (לדוגמא, ספרוני “אני …”, אותם יוצרים התלמידים בעצמם), הוא קשר שניתן לתחזק לאורך זמן. השיתוף בין בתי ספר יצריך תיאום, כפי הנראה על בסיס התנדבותי, וצריך יהיה ליצור כללי מסגרת שיבטיחו את ניהולו ה”חלק”. ד”ר דולגין ציינה כי הנסיון שלה מצביע על כך שהקשר עובד כל עוד ישנה תשתית לתקשורת בינלאומית לניהול השיחה, וכמובן, כל עוד למורים יש בכך עניין. לצורך העניין דרושים שני מורים המלמדים באותו כיתה בשני מקומות שונים בעולם, המעוניינים בשיתוף פעולה, “ואז זה קל!”. תל עם יכולה ליצור “נורמליזציה” של תקשורת כזו, כך שמורים לא ירגישו שהם צריכים “להמציא את הגלגל”. הגלובליזציה היא מרכיב מהותי של המאה ה- 21, ולכן תשולב לתוך מערכת ניהול הלמידה (LMS) של איי-תלעם, וכן לתוך חומרי לימוד כגון עבודות חקר, דיונים, משחקים וחגיגות.

מלאני אייזן מ- Yeshiva University, העלתה את השאלה הבאה: אילו סוגי תמיכה צריך להעניק למורים המעוניינים להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו בתחום הלימוד בין תלמידים מקושרים? בתשובתו ציין ד”ר מיצמאכר כי ישנן מספר דרכים ליצירת קשרים בינלאומיים (איי-תלעם, שותפות ישראל – Israel Partnership), וכי בתי ספר רבים כבר עושים זאת. הוא הוסיף כי הדרכה חינוכית היא הכרחית. ד”ר לייבוביץ’ הסכימה, וציינה את חשיבותם של הדרכה ותמיכה בית-ספרית שתדגים למורים כיצד ליצור ולתחזק את הקשר, עידוד הצלחות, ויצירת לימוד מקצועי שהוא נגיש, בטוח, וכייפי.

ג’אנט שאטן מביה”ס אפשטיין באטנלנטה העלתה את ההיבט החברתי/רגשי בהקשר לערכים יהודיים, ושאלה: האם ישנם קווים מנחים עבור המורים, המאפשרים להם לעשות שימוש בכלים עם התלמידים פנים-מול-פנים (למשל, בשעת הפסקה), כך שיוכלו ליישם את הנלמד בזמן אמת, כפי שהיו עושים בכיתת הלימוד? ד”ר דולגין העלתה את הדוגמה של “מעגל פתוח” (Open Circle), אותו היא מפעילה מזה שש או שבע שנים בבית ספרה, המתאפיין בתוכנית מעגלית הנבנית על יסודותיה שנה אחר שנה, כך שכאשר נעשה שימוש במונחים מסויימים במגרש המשחקים, הם כבר ידועים לכולם – בדומה למרכיבים אחרים בתוכנית תל עם. דולגין אף ציטטה את אחת המורות בביה”ס, שציינה כי הערכים במעגל הפתוח משולבים בתוך הספיראלה של צירי ש”י (שנה יהודית) ותורה. דולגין הציעה חיזוק של המרכיבים החברתיים/רגשיים הקשורים לאופן שבו אנו חיים זה עם זה, המושרשים בערכים יהודיים, תוך הדגשתם בפני המחנכים ולעודד את ביטויים בבתי הספר. כתוצאה מכך, כאשר מורים רואים את הנעשה במגרש המשחקים או בחדר האוכל, יש ביכולתם להשתמש בשפה מאחד “יהודית” ובכך לאפשר לתלמידים לתקן את התנהגותם ואת יחסי הגומלין שלהם זה עם זה באופן עצמאי.

ג’אנט העלתה שאלה נוספת: האם לתלמידים אכן יש יכולת להתמודד עם בעיות מן הסוג הזה בשפה העברית? ד”ר דולגין השיבה כי ודאי קל יותר לתלמידים לעשות זאת בשפת האם שלהם; שאלות המתייחסות ל”למה? מה אם…?” קשות יותר למענה בעברית מאשר שאלות המתייחסות ל”איפה? מתי? מה?”, שכן הן מצריכות דרגה גבוהה יותר של חשיבה ביקורתית, שהיא קשה יותר לביטוי בשפה זרה. לדעתה, אל למורים להגביל את השימוש בשפה לעברית בלבד, שכן הדבר יתסכל את התלמידים ואת מאמציהם לחיות בסביבה בריאה מבחינה חברתית ורגשית בכיתת הלימוד. תסכול זה לא יסייע למצבם החברתי/רגשי. עם זאת, מאחר שתל עם מפתחת אוריינות תקשורתית בעברית במסגרת שלב “חלון ההזדמנויות” של רכישת שפה, והדבר נעשה תוך בחינת רעיונות עמוקים הנובעים מן המסורת היהודית והזהות היהודית, סביר ביותר שהתלמידים יפתחו את היכולת לתקשר את מחשבותיהם ורגשותיהם בעברית. דולגין הוסיפה כי עבור מורים החלוקים בין לימודי יהדות ולימודי חברה, המרכיב החברתי/רגשי צריך להיכלל במסגרת לימודי היהדות, וציינה שאיי-תלעם יכולה לסייע בהגשמת מטרה חשובה זו.

בסיכום הסדנה הודה מר פראגר לכל אחד מהמרצים על תרומתם לדיון: ד”ר דולגין, שהתמקדה בנקודת המבט של מנהלי בתי ספר ובהתפתחותם של התלמידים; ד”ר לייבוביץ’, שהציגה סקירה של האתגרים בתחום מבחינת מגמות חברתיות שנויות במחלוקת והשאלות שהן מעלות; וד”ר מיצמאכר, שהתמקד במאפיינים שעלינו לשמר, אלה הדרושים שדרוג, ואלה שיש לזנוח, ובכך הציע תוכנית מִתאר מועילה לעתיד. (אנא פנו לפוסטים הקודמים לקריאת תקצירי ההרצאות.)

טובה הביעה את תודתה למרצים ולמשתתפים, וחתמה את הסדנה בחידה שבה פתחה: מה המשותף ל- Wordle, לקורח ולאיי-תלעם? היא ציינה שכאשר מורים אוספים מתלמידיהם תשובות כתובות / הסברים / השערות לגבי “מה אם..”, Wordleמאפשר להם לראות מה התלמידים חושבים, תוך הדגשת הידע/השערות/דעות העולות בכיתה באופן דמוקרטי. מצד שני, אם מורים מזהים קול אחד המביע מילה או נקודת מבט מיוחדת במינה, יש להוסיף אותו כקול שונה, המאתגר את הדעה הרווחת. בפרשה שנקראה אותו שבוע, דבריו של קורח הביעו מחלוקת ואי-הסכמה. חז”ל מסבירים שישנה צורת מחלוקת שיש בה כוח בר-קיימא: מחלוקת המתכווננת לתוצאה הטובה ביותר — לא מתוך אמונה עיוורת או שכנוע עצמי, אלא דרך למידה. מילים מסויימות חזרו על עצמן במהלך הסדנה, ואילו רעיונות רבים הועלו במסגרת חשיבה עצמאית. הרעיונות המשותפים, וגם אלה המאתגרים, ינחו את החשיבה וישפיעו על הדיון לעתיד לבוא. תוכנית איי-תלעם מאתגרת את קודמותיה, תל עם ותל סלע; נמשיך ללמוד ולדון תוך כדי פיתוחה.

לצפייה / האזנה לסדנה, נא להקיש כאן.

אנחנו מזמינים אתכם להגיב על השאלות שהוצגו, ולקרוא מאמרים קודמים שפרסמנו לגבי מגמות בחינוך היהודי והשפעתם על פיתוח איי-תלעם.

 

בקרוב: חדשות בנוגע לפיתוח איי-תלעם!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>