EXCERPTS FROM THE iTaLAM EMPIRICAL THINK TANK: Panel on Trends in Judaism – Part V

חדשות מכנס החשיבה של איי-תלעם – מגמות ביהדות במאה ה- 21 (חלק 5)

  In this post we bring you the fifth and final installment of excerpts from discussions on the topic Trends in Judaism in the 21st century and their implications for Jewish education held at the Empirical Think Tank this past February. Our four previous posts offered summaries of presentations by Dr. Alex Pomson, Dr. Marc Kramer, Dr. RabbiYakov Nagen and Arna Poupko Fisher (see below); this week we bring you a summary of the address given by Yossi Prager, Executive Director for North America of The AVI CHAI Foundation, who moderated the discussion.

In his opening remarks Mr. Prager addressed the relationship between Jewish day schools and Israel. The news, from one perspective, is optimistic: Israel is a unifying factor in Jewish day schools. Prager pointed out that this is often a mythic Israel, rather than the Israel of (pop singer) Kobi Oz, but nonetheless, the data from Jewish day schools is particularly good when students stay enrolled through high school, rather than leaving in 6th or 8th grade.

Mr. Prager reminded the attendees that the purpose of the session was not to sit in judgment of Jewish day schools or Jewish day school parents; it is, rather, to raise this fundamental question: As TaL AM develops its next phase, how different will it be than the program we are all familiar with in schools today? It will certainly be different, because there will be a digital component to it — assessment, LMS (Learning Management System) and other elements that take advantage of the opportunities as well as the challenges of the 21st century. Prager pointed out that the Jewish world has changed, as has the non-Jewish world around it; he expressed his belief that pointing to these changes is a way of raising questions pertaining to the ways in which the curriculum should be different in its next generation.

Mr. Prager noted that as he reviewed the comments made during the panels, he noticed that there are changes in the world that challenge the way we used to teach, that challenge education that is knowledge-based and memory-based, and that challenge the notion of community, which we all feel is so important in Jewish education. He mentioned the tension between spirituality and growth and the need for exponential education, and agreed with the list of mainstays proposed by Prof. Kramer (see Part II below). And so, said Prager, it appears that what we need is the existing TaL AM, plus several new functions that TaL AM may not have been asked to provide in the past.

Mr. Prager closed with a question for the panel in preparation for the development of the new iTaLAM: What is your advice to the TaL AM and Compedia group for the development of the new Grade 1-5 curriculum in light of the essential questions that were raised, the trends that were discussed, and the mainstays that were identified?

To view Mr. Prager’s address, click here.

We invite you to comment on this question, and to review previous posts concerning Trends in Jewish Education and their implications of the development of iTaLAM.

 We also invite you to read Hearts and Minds: Israel in North American Jewish Day Schools by Alex Pomson, Jack Wertheimer and Hagit Hacohen Wolf, which enriches the excerpts we presented in previous posts, on the AVI CHAI Foundation’s website. Click here.

Stay tuned for further discussions of these issues through Webinars, and on this blog.

להלן החלק החמישי והאחרון בסדרת תקצירי הדיונים בנושא מגמות ביהדות במאה ה- 21 והשלכותיהן על חינוך יהודי, שנערכו במסגרת כנס החשיבה האמפירי שהתקיים בחודש פברואר האחרון. בשבועות הקודמים הבאנו לכם מדבריהם של ד”ר אלכס פומסון, ד”ר מארק קרמר, הרב ד”ר יעקב נגן, וארנה פופקו-פישר; השבוע אנחנו מביאים לכם תקציר מדבריו של יוסי פראגר, מנכ”ל קרן אבי חי בצפון אמריקה, שהנחה את הדיון.


Avicha_Yossi  Prager
יוסי פראגר


מר פראגר פתח את דבריו בהערה הנוגעת לקשר שבין בתי הספר היהודיים לבין ישראל. מבחינה אחת, אמר פראגר, החדשות הן חיוביות: ישראל מהווה גורם מאחד בבתי הספר היהודיים. הוא ציין כי ישראל זו היא לרוב ישראל מיתולוגית, ולא ישראל של קובי אוז (זמר ישראלי עכשוי), ועם זאת, הנתונים המגיעים מבתי הספר היהודיים טובים במיוחד כאשר תלמידים נשארים בביה”ס עד לסיום התיכון, ולא עוזבים בכיתה ו או ח.

מר פראגר הזכיר למשתתפי הכנס כי מטרת הסדנא איננה לשפוט את בתי הספר היהודיים או את ההורים השולחים את ילדיהם לבתי ספר אלו, אלא להעלות שאלה מהותית: כיצד תיראה החברה בה יגדלו ילדינו במאה ה- 21, כיצד ייראה החינוך במאה ה- 21, ובמיוחד, כיצד תיראה התוכנית החדשה שמפתחת תל עם לעומת התוכנית המצאת בשימוש בבתי הספר כיום? התוכנית ודאי תהיה שונה, שכן יתווספו לה מרכיבים דיגיטליים — אמצעי הערכה לצורך למידה, מערכת ניהול למידה (LMS), ואמצעים אחרים שהשימוש בהם יסייע לקהיליית ביה”ס לעמוד באתגרים שמציבה המאה ה- 21. העולם היהודי, כמו העולם שסביבו, משתנים. פראגר הביע את אמונתו כי התמקדות בשינויים הללו מהווה דרך להעלות שאלות הנוגעות לחידושים שיאפיינו התוכנית בעידן החדש.

 מר פראגר ציין כי כאשר בחן את התגובות שהועלו במהלך הסדנא, הבחין כי ישנם שינויים בעולמנו המאתגרים את האופן שבו נהגנו ללמד, מאתגרים חינוך המבוסס על ידע וזיכרון, וכן מאתגרים את מושג הקהילה — מושג שכולנו חשים שהוא מרכיב מרכזי בחינוך יהודי. הוא הזכיר את המתח שבין רוחניות הקיימת במסורת לבין רוחניות מתפתחת, ואת הצורך בחינוך המתעדכן במהירות, והסכים עם רשימת העקרונות שהציע פרופ’ קרמר (ראה מאמר שני בסדרה). דומה שהדבר שאנו זקוקים לו, ציין פראגר, הוא תל עם הנמצאת בשימוש כיום, בנוסף למספר מאפיינים שיתכן שתל עם לא התבקשה לספק בעבר.

 בסיכום דבריו העלה מר פראגר שאלה למגישי הסדנא כהכנה לפיתוח איי-תלעם: מהי עצתכם לקבוצת תל עם וקומפדיה לגבי פיתוח התוכנית החדשה לכיתות א-ה, לאור שאלות המפתח שהועלו, המגמות שנדונו, והעקרונות שזוהו?

לצפייה בדבריו של מר פראגר, הקליקו כאן.

אנחנו מזמינים אתכם להגיב לשאלה זו, ולקרוא את התקצירים הקודמים הנוגעים למגמות בחינוך היהודי ולהשלכותיהן על פיתוח איי-תלעם.

 כמו כן, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר Hearts and Minds: Israel in North American Jewish Day Schools מאת אלכס פומסון, ג’ק וורטהיימר וחגית הכהן וולף, המעשיר את התקצירים הקודמים שהבאנו לכם, באתר קרן אבי חי. הקליקו כאן.

 בקרוב: המשך הדיון בוובינר ובבלוג.

 

EXCERPTS FROM THE iTaLAM EMPIRICAL THINK TANK: Panel on Trends in Judaism – Part IV

חדשות מכנס החשיבה של איי-תלעם – מגמות ביהדות במאה ה- 21 (חלק 4)

In this post we bring you the fourth installment of excerpts from discussions on the topic Trends in Judaism in the 21st century and their implications for Jewish education held at the Empirical Think Tank this past February. Our three previous posts offered summaries of presentations by Dr. Alex Pomson, Dr. Marc Kramer and Dr. RabbiYakov Nagen (see below); this week we bring you excerpts fromArna Poupko Fisher – Jewish Studies Instructor at The University of Cincinnati.

Fisher opened with a quote from Charles Yu, author of How to Live Safely in a Science Fictional Universe, which states that he once loved what was possible through the use of technology, but now longs for a time when technology provided people with a challenge, rather than being a chronic source of vindication and familiarity. She offered the following frameworks that should be considered when creating a curriculum for the technological era.

The first framework of Fisher’s talk was Construct Connection and Repair. She noted that, due to the contemporary discomfort stemming from an existence lacking connections with others, and to the sense of fear of being lonely and alone, people have a chronic need to create connection via Twitter, Facebook, Instagram, WhatsApp etc.; but this obsession with connection might be a good thing for education, as the connection is spontaneous, flexible and ephemeral, requiring neither a long-term commitment, nor a comprehensive construct. Fisher asserted that the tikkun – the cure for this connection, which is devoid of depth, breadth, spirit and heart, requires the creation of a construct which provides a meaningful way to create connections, with boundaries and a shared purpose. How do we harness this desire to share and make it mean something? “Ours is not a blood line, but a text line,” she said, quoting Amos Oz and his daughter Fania Oz-Salzberger, the authors of Jews and Words. She posited text as the construct; our text is our need to write and re-write our narrative in the context of our changing world.

The second framework Fisher suggested was Meaning and its counterpart (its tikkun) – Memory (Zikaron). She argued that meaning is “back in,” even on television programs. This generation of students is not shallow; there is actually an interest in meaning. But what shapes this meaning? It is temporal, on trend, contemporary, dynamic – but not informed by memory. By contrast, Jews have no notion of the moment — it is an artificial construct; in Judaism, we see memory as giving the present vitality and romance. Memory infuses the meaning of the moment with poetry, music and art. How can we create and teach a syllabus that asserts that meaning is meaningless without memory? In terms of Jewish identity, memory is one of the most unique and remarkable constructivist teaching tools. Referencing research entitled The Stories that Bind Us, she noted that children who grow up with a complete and authentic family narrative, which recalls not only the successes but also the failures of their ancestors, are able to negotiate life better, making meaning for the present and the future.

The final framework Fisher proposed was Validation and its response Vidui /Tikkun -Confession / Self-reflection. The extent to which the younger generation seeks validation comes as no surprise; Facebook was exactly right when it created a response to validation – “Like.” In what way can we respond to this and offer tikkun, making it positive for Jewish education? Fisher argued that Vidui is about re-teaching and repositioning this self-reflection / vulnerability / critical analysis / failure, noting that every significant personality in Tanakh faces failure. Tanakh asks us to consider that there is no such thing as a successful leader, unless that leader has negotiated failure. Although terrifying, its consideration enables us to face the moment of failure and emerge stronger and more brilliant, as we see in the case of our Fathers. Fisher posed the question how we can create enough tension in our classrooms and in our curriculum so that this moment of self-reflection is worthwhile, and yet does not shut down the learner.

Fisher referenced a study conducted by Vern Bengtson entitled Families and Faith: How Religion is Passed Down Across Generations, which found that in families with positive relationships between parents and children, in which the children feel a natural bond with their parents, the children are far more likely to continue in faith, and in their faith community. Ultimately, she said, this all comes down to seeking love, a kind of responsive bond with the community. With these constructs in Judaism, as protectors and boundaries, we can create a meaningful Jewish life.

Referring to the song “Teach Your Parents Well,” Fisher noted that our children function with technology in a much more organic way than we do, or ever will. Asking how this could positively impact the way we teach, and how we can create a curriculum that will make full use of the world in which we live, she argued that we should think critically about the pitfalls, and redirect them so that they become positive. We are all somewhat frightened and bewildered, she said, but also intrigued by the new opportunities this can bring, as anything that is disruptive is, by definition, good and authentically very Jewish, and will have a good outcome.

We invite you to join the discussion by commenting on this topic!

Stay tuned for more excerpts from the Think Tank.

להלן החלק הרביעי בסדרת תקצירי הדיונים בנושא מגמות ביהדות במאה ה- 21 והשלכותיהן על חינוך יהודי שנערכו במסגרת כנס החשיבה האמפירי שהתקיים בחודש פברואר האחרון. בשבועות הקודמים הבאנו לכם מדבריהם של ד”ר אלכס פומסון, ד”ר מארק קרמר והרב ד”ר יעקב נגן; השבוע אנחנו מביאים לכם קטעים מדבריה של ארנה פופקו פישר, מרצה ללימודי יהדות באוניברסיטת סינסינטי.

Poupko-Fisher_Arna

Arna Poupko Fisher

פישר פתחה בציטוט מדבריו של צ’ארלס יו, מחבר How to Live Safely in a Science Fictional Universe, כי בעבר הוא נהנה מן האפשרויות שזימנה הטכנולוגיה, אך כעת הוא נכסף לעידן בו הטכנולוגיה מציעה לאנשים אתגר, ולא מהווה מקור תמידי לאישוש וקרבה. היא הציעה מספר היביטיםהמסייעים בחשיבה על יצירת תוכנית לימודים לעידן הטכנולוגי.

ההיבט הראשון שהעלתה פישר הוא הבניה – קישור ותיקון הקשרים. היא ציינה שבשל אי-הנוחות הנובעת מקיום ללא קשר עם הזולת, ובשל הפחד הנובע מהיותנו בודדים, לאנשים יש צורך תמידי ליצירת קשר – דרך טוויטר, פייסבוק, אינסטגראם, ווטסאפ וכו'; אך העיסוק הכפייתי הזה בקשר עשוי להיות חיובי בתחום החינוך, שכן הקשר הוא ספונטאני, גמיש וחולף, ואינו מצריך מחוייבות ארוכת-טווח או מערך כולל. פישר טענה שהתיקון לקשר זה, שהוא נעדר עומק, רוח ולב, מצריך יצירת מבנה המעניק דרך משמעותית ליצירת קשר, שיש לו תחום מוגדר ומטרה משותפת. כיצד יש ביכולתנו לרתום את הרצון לחלוק עם הזולת, ובה בעת לוודא שיש בדבר משמעות? “”קו הרצף היהודי איננו ביולוגי כי אם מילולי,” ציטטה פישר מדבריהם של עמוס עוז ובתו פאניה עוז-זלצברגר, מחברי הספר יהודים ומילים. היא הציבה את הטקסט כמבנה; הטקסט שלנו הוא הצורך לכתוב ולשכתב את הסיפור שלנו במסגרת עולמנו המשתנה.

ההיבט השני שהציעה פישר הוא משמעות, והתיקון – זיכרון. היא טענה שהמשמעות “חזרה לאופנה”, אפילו בתוכניות הטלויזיה. דור זה של תלמידים איננו שטחי; לאמיתו של דבר, הם מתעניינים במשמעות. אך מה מגבש את המשמעות הזאת? היא חולפת, מגמתית, עכשווית, דינאמית – אך איננה מושפעת מן הזיכרון. מאידך, בתודעה היהודית נעדר מושג הרגע, הנתפש כעניין מלאכותי. ביהדות, הזיכרון הוא שמעניק להווה חיוניות. הזיכרון מפיח ברגע משמעות, מוסיקה, אומנות. כיצד יש ביכולתנו ליצור וללמד תוכנית לימודים שביסודה הקביעה שמשמעות היא חסרת משמעות בהעדר זיכרון? בהקשר של זהות יהודית, הזיכרון הוא אחד מכלי ההוראה היחודיים והמרשימים ביותר, והמזמנים הבנייה. פישר התיחסה למחקר בשם The Stories that Bind Us, וציינה כי ילדים הגדלים בתוך נרטיב משפחתי שלם, המאזכר לא רק הצלחות אלא גם כשלונות של אבות ואמהות המשפחה, הם בעלי מסוגלות גבוהה יותר לנווט במסלול חייהם, וליצור משמעות להווה ולעתיד.

ההיבט האחרון אליו התייחסה פישר הוא מתן תוקף ואשרור, והתיקון – וידוי. הדור הצעיר צמא לאשרור, ואין הדבר מפתיע; צדקו יוצרי פייסבוק כאשר יצרו את התגובה לאשרור – “לייק”. כיצד אנחנו יכולים להציע כאן תיקון, ולרתום את אותו אשרור באופן חיובי לחינוך היהודי? פישר טענה שמשמעות הוידוי היא לימוד מחדש ומיצוב מחדש של ההתבוננות העצמית / הפגיעות / הניתוח הביקורתי, וציינה שכל הדמויות המרכזיות בתנ”ך התמודדו עם כשלון. התנ”ך מבקש מאיתנו לחשוב על כך שמנהיג אינו נחשב מנהיג מוצלח אלא אם התמודד עם כשלון כלשהו. למרות שההתבוננות בכשלון מפחידה מאוד, היא מאפשרת לנו להתמודד עם רגע הכשלון ולצאת חזקים ומבריקים יותר, כפי שניכר בסיפורים המקראיים על האבות. פישר העלתה את השאלה כיצד נוכל ליצור די מתח בכיתה ובתוכנית הלימודים, כך שאותו רגע של התבוננות יהיה בעל ערך, ובה בעת לא “ישבית” את התלמיד.

פישר התייחסה למחקר שניהל ורן בנגסטון, בשם Families and Faith: How Religion is Passed Down Across Generations, שהעלה כי במשפחות בעלות קשרים חיוביים בין הורים לילדים, בהן הילדים מרגישים קשר טבעי להוריהם, לילדים יש סיכוי גדול יותר להמשיך במסגרת אותה אמונה, ואותה קהילה. בסופו של דבר, אמרה פישר, מסתכם העניין בחיפוש אחר אהבה, אחר סוג של קשר גומלין חיוביעם הקהילה. בעזרת ההיבטים הללו, כשומרי סף וגבול, יש ביכולנו ליצור חיים יהודיים מלאי משמעות.

בהתייחסה לשיר “Teach Your Parents Well”, ציינה פישר כי ילדינו מפעילים אמצעים טכנולוגיים באופן טבעי הרבה יותר מאיתנו. היא שאלה כיצד עובדה זו יכולה להשפיע לחיוב על האופן שבו אנחנו מלמדים, וכיצד נוכל ליצור תוכנית לימודים שתעשה שימוש מירבי בעולם בו אנו חיים, והשיבה כי עלינו לחשוב באופן ביקורתי על החסרונות, ולנתב אותם מחדש באופן חיובי. כולנו קצת מבוהלים ומבולבלים, אמרה פישר, אך גם סקרניים לגבי האפשרויות החדשות. כל דבר שיש בו משום הפרעה ושינוי, הוא גם חיובי וגם מאוד יהודי ביסודו, ולכן יהיה בעל תוצאות חיוביות.

אתם מוזמנים להגיב על הדברים ולהשתתף בדיון!


בשבוע הבא: תקציר נוסף מכנס החשיבה.

EXCERPTS FROM THE iTaLAM EMPIRICAL THINK TANK: Panel on Trends in Judaism – Part III

חדשות מכנס החשיבה של איי-תלעם – מגמות ביהדות במאה ה- 21 (חלק 3)

In this post we bring you a third installment of excerpts from one of the main discussions held at the Empirical Think Tank this past February, in preparation for the development of iTaLAM, on the topic Trends in Judaism in the 21st Century and Their Implications for Jewish Education. Our two previous posts offered summaries of presentations by Dr. Alex Pomson and Dr. Marc Kramer; this week we bring you excerpts from
Dr. Yakov Nagen, rabbi at Yeshivat Otniel and author of Water, Creation and Revelation, The Soul of The Mishnah and Waking Up to a New Day.

Contemplating his own education, Dr. Nagen referred to the definition posited by Micah Goodman, a research fellow at the Shalom Hartman Institute, of the relationship between religion and spirituality as the relationship between love and marriage; religion without spirituality is like marriage without love, and spirituality without religion is like love without marriage. Drawing on this definition, Dr. Nagen noted that his religious education lacked spirituality, citing three factors:

  •  Meaning – Dr. Nagen alluded to Rabbi Jonathan Sacks’ book The Great Partnership: Science, Religion, and the Search for Meaning, which claims that science takes things apart to see how they work, whereas religion puts things together to see what they mean. In his own education, he derived meaning not from religious studies, but from great works of literature.
  • G-d – Dr. Nagen noted that his religious education did not include a discussion of God. Seeing his own children ask different types of questions about God, he asserted that addressing God within the framework of Jewish education gives meaning to our Jewish life, linking people together.
  • The experiential aspect – just as there are different types of intelligences – emotional intelligence etc. – our human development should take place in different experiential ways, something that can be addressed within the school system.

Noting that in Israel there is a return to spirituality, both in religious communities and in society as a whole, Dr. Nagen raised the question of how we can integrate these three issues into the classical Jewish agenda.

Dr. Nagen pointed out that because of globalization, and the contemporary channels of open and continuous communication via the Internet, Facebook and other social media, we are more aware that we’re part of a bigger world; therefore, we must construct a theology that negotiates the dissonance between having and maintaining our unique Jewish identity, and being part of the world as a whole, and the larger story of mankind.

Addressing the issue of language, Dr. Nagen observed that Hebrew is often seen as a means to an end — i.e. understanding Jewish texts; since we have access to so many translations of these texts, there is seemingly no need to “waste our time” learning the language anymore. He argued that language, culture and identity are intimately intertwined, and are part of our global connection, and that the Hebrew language is essential to the preservation of our identity.

We invite you to join the discussion by commenting on this topic.

Stay tuned for more excerpts from the Think Tank discussions!

זהו החלק השלישי בסדרת תקצירים מאחד הדיונים המרכזיים שנערכו במסגרת כנס החשיבה האמפירי שקיימנו בחודש פברואר האחרון כהכנה לפיתוח איי-תלעם, בנושא מגמות ביהדות במאה ה- 21 והשלכותיהן על חינוך יהודי. בשבועות הקודמים הבאנו לכם מדבריהם של ד”ר אלן פומסון וד”ר מארק קרמר; להלן תקציר מדבריו של ד”ר יעקב נגן, רב ישיבת עתניאל ומחבר הספרים Water, Creation and Revelation, The Soul of The Mishnah ו- Waking Up to a New Day.


Rav Yakov Nagen

ד”ר נגן ציטט את ההגדרה שהציע מיכה גודמן, חוקר במכון שלום הרטמן, על הקשר בין דת ורוחניות, שהוא כמו הקשר בין אהבה ונישואין: דת ללא רוחניות היא כמו נישואין ללא אהבה, ורוחניות ללא דת היא כמו אהבה ללא נישואין. ד”ר נגן ציין כי החינוך הדתי שקיבל לקה במימד הרוחני, בשלושה מישורים:

משמעות – ד”ר נגן התייחס לספרו של הרב ג’ונתן סאקס The Great Partnership: Science, Religion, and the Search for Meaning, בו נטען כי המדע מפרק דברים על מנת להבין כיצד הם פועלים, ואילו הדת מרכיבה דברים יחדיו על מנת להבין את משמעותם. הוא ציין כי מצא משמעות לא בלימודי הדת והיהדות, אלא בספרי מופת.

ה’ – ד”ר נגן ציין כי החינוך הדתי לו זכה לא כלל דיון בא-לוהות. מתוך ראיית הסקרנות של ילדיו לגבי ה’, הבין כי ההתייחסות לה’ במסגרת החינוך היהודי מעניקה משמעות לחיינו כיהודים, ומקרבת אותנו זה לזה.

– המימד החוויתי – בדיוק כשם שקיימים סוגי אינטליגנציה שונים –  אינטליגנציה לוגית, אינטליגנציה לשונית, ניגונית,רגשית וכו’ — כך צריכה ההתפתחות האנושית שלנו להתרחש במימדים חווייתיים שונים, שיכולים להיות מוצעים במסגרת בית הספר

ד”ר נגן דיבר על כך שבישראל ישנה חזרה לרוחניות, גם במסגרת קהילות דתיות וגם בחברה בכלל. הוא העלה את השאלה כיצד נוכל לשלב את שלושת הנושאים (לעיל) בסדרי העדיפויות של החינוך היהודי גם בתפוצות.

ד”ר נגן טען כי בשל הגלובליזציה, ואמצעי התקשורת הפתוחים והרציפים העומדים לרשותינו באינטרנט – בפייסבוק ובאפיקי התקשורת החברתית האחרים – אנחנו מודעים יותר לכך שאנחנו חלק מעולם גדול יותר. ולכן, עלינו ליצור תיאולוגיה שמגשרת על הפער בין היותנו בעלי זהות יהודית שעליה ברצוננו לשמור, לבין היותנו חלק מהעולם הגדול, ומסיפורו הרוחני של המין האנושי.

בהתייחסו לנושא השפה ציין ד”ר נגן כי העברית נתפשת לעיתים קרובות כאמצעי למטרה מסויימת: הבנת הטקסטים היהודיים. מאחר שכיום יש לנו גישה לתרגומים רבים של הטקסטים הללו, אין, כביכול, צורך “לבזבז את הזמן” בלימוד השפה העברית. הוא טען כי שפה, תרבות וזהות כרוכים זה בזה, ומהווים חלק מתקשורת גלובאלית, ושהשפה העברית חיונית לשמירה על זהותנו.

אתם מוזמנים להגיב על הדברים ולהשתתף בדיון.

בשבוע הבא: תקצירים נוספים מכנס החשיבה!

EXCERPTS FROM THE iTaLAM EMPIRICAL THINK TANK: Panel on Trends in Judaism – Part II

חדשות מכנס החשיבה של איי-תלעם – מגמות ביהדות במאה ה- 21 (חלק 2)

In this post we bring you Part II of one of the main discussions held at the Empirical Think Tank this past February in preparation for the development of iTaLAM – the online TaL AM curriculum. One of the panels was devoted to the topic Trends in Judaism in the 21st Century and Their Implications for Jewish Education. The panel was moderated by Yossi Prager, the executive director of The AVI CHAI Foundation; the first presentation was made by Dr. Alex Pomson, a summary of which we featured in last week’s post.

This week we’d like to bring you excerpts of Dr. Marc Kramer‘s presentation. Dr. Kramer, the Executive Director of RAVSAK – The Jewish Community Day School Network in the U.S., pointed out that what used to be the goal and agenda of communities – namely, instilling Judaism in their children – has become increasingly difficult. He maintained that the secret for continuity in our time is the operation of Jewish day schools which provide skills, tools, content, experiences, dispositions and relationships. Dr. Kramer argued that as we live in a culture of globalism and universalism, as the American community seems to be drawn to solving global problems and tends to leave Jewish Education to the schools, and as the Jewish birth rate has dwindled outside of Orthodox circles, we risk running out of a community to serve. Additionally, the loss of belief in and acceptance of central authority coincides with a decrease in the notion of loyalty – to institutions, labels, brands, and even to one’s identity.

Addressing the question What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved even if they might be challenged by 21st century reality?, Dr. Kramer argued that Judaism and Jewish identity will only be preserved within the context of real communities, as opposed to virtual ones, characterized by
– The reality of being a text people
– The enduring power of ritual
– A way of life structured by laws we did not write
– The notion of peoplehood – around the world, and over time
– The Hebrew language as the unique language of Jews, through which we access our core sources – our Jewish texts
– Shabbat
Core Jewish actions and beliefs that may have universal meanings and broader messages
The Land of Israel – home & homeland; we cannot imagine a Jewish future as wandering Jews, and must be willing to stand by Israel
Purposefulness – the belief that life and the universe are neither random nor irrelevant
Dr. Kramer quoted Rabbi Abraham Joshua Heschel’s view on the goal of Jewish education: ensuring that every Jew becomes aware that Judaism is an answer to the ultimate problems of human existence, and not merely a way of handling observances.

Responding to a question from the audience pertaining to the ways in which we must bridge the gap between what parents expect of a Jewish day school and the present-day realities he described, Dr. Kramer stated that this has become the question facing Jewish day schools, because most parents don’t know what they want; because we have created a gap that is painful for everyone involved; and because walking into a Jewish day school usually feels like switching from “normal life” to a special, magical world. He argued that we must ask questions in ways that parents can relate to, so that they don’t think we’re uncertain about what we’re doing. For example: What do I, as a Jew looking forward to a vibrant Jewish future, need and want for my child? — This is the kind of question that elicits a response we can address.

Referencing Rabbi Sacks’ commentary on Parashat Vayakhel, Dr. Kramer stated that once purpose is found, it cannot be achieved alone; in order to build a community, we must create a community of builders. Parents have to be recruited, and all constituents need to be brought on board so that we can build iTALAM.

To access an excerpt of Dr. Kramer’s presentation, click here.

We invite you to join the discussion by commenting on this topic.

Stay tuned for more excerpts from the Think Tank discussions!

זהו חלק 2 בסדרת מאמרים שנפרסם בעקבות כנס החשיבה האמפירי (מעשי) שקיימנו בחודש פברואר האחרון, במסגרת ההכנות לפיתוח איי-תלעם – הגרסה המקוונת של תל עם. אחת הסדנאות הוקדשה לנושא מגמות ביהדות במאה ה- 21 והשלכותיהן על חינוך יהודי. הסדנא הונחתה על ידי יוסי פראגר – מנכ”ל קרן אבי חי, והמגיש הראשון היה ד”ר אלן פומסון (תקציר מדבריו הוצג במאמר שפרסמנו בשבוע שעבר).

השבוע נביא לכם תקציר מדבריו של ד”ר מארק קרמר. Marc Kramerד”ר קרמר – מנכ”ל רבס”ק (רשת בתי הספר הקהילתיים היהודיים בארה”ב) – ציין כי המטרה העיקרית שהיתה בעבר על סדר היום של קהילות יהודיות – הנחלת יהדות ומורשת בילדיהם – הופכת קשה יותר ויותר. הוא סבור כי סוד ההמשכיות בעידן זה טמון בהפעלת בתי ספר המעניקים כישורים, כלים, תכנים, חוויות, זיקות ומערכות יחסים. ד”ר קרמר טען כי מאחר ואנו חיים במסגרת תרבות גלובאלית ואוניברסלית, מאחר והקהילה האמריקאית נוטה להתמקד בפתרון בעיות גלובאליות ולהשאיר את החינוך היהודי בידי בתי הספר, ומאחר ושיעור הילודה מחוץ למעגל האוכלוסייה האורתודוקסית נמצא בירידה, אנו מסתכנים באיבוד קהילה אותה נוכל לשרת. בנוסף ציין ד”ר קרמר כי אובדן האמונה בגופי סמכות מרכזיים מתרחש במקביל לירידה במושג הנאמנות – למוסדות, למותגים, ואפילו לזהות האישית.

בהתייחסו לשאלה מהם מרכיבי היסוד בזהות היהודית שעלינו לשמר, גם אם יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה-21? טען ד”ר קרמר כי היהדות והזהות היהודית יישמרו רק במסגרת קהילות אמיתיות (ולא וירטואליות), המאופיינות על ידי
– מציאות היותינו עם הספר
כוחו הנצחי של הטקס
אורח חיים המושתת על חוקים שלא אנו כתבנו
– מושג השייכות לעם – ברחבי העולם, ולאורך זמן
– השפה העברית כשפת העם היהודי, באמצעותה אנו ניגשים למקורות – לטקסטים היהודיים
שבת
מעשים ואמונות שהם בליבת היהדות, ושעשויים להכיל משמעות רחבה ואוניברסלית יותר
ארץ ישראל – מולדת ובית; איננו יכולים לדמיין עתיד יהודי כיהודים נודדים, ועלינו להיות מוכנים ומזומנים לעמוד לצד ישראל
תחושת משמעות ומטרה – האמונה כי החיים והיקום אינם מקריים או חסרי רלוונטיות
ד”ר קרמר ציטט את דבריו של הרב אברהם יהושוע השל בנוגע למטרתו של חינוך יהודי: לוודא שכל יהודי מודע שהיהדות מהווה מענה לשאלות המהותיות של הקיום האנושי, ואיננה רק דרך לקיום מצוות וטקסים.

בתשובה לשאלה שהועלתה על ידי אחד המשתתפים בנוגע לדרכים בהן עלינו לגשר על הפער בין מה שהורים מצפים מבית ספר יהודי לבין המציאות העכשווית אותה תיאר, ציין ד”ר קרמר כי שאלה זו הפכה לשאלת היסוד העומדת בפני בתי ספר יהודיים, מאחר ומרבית ההורים אינם יודעים בדיוק מה הם רוצים; מאחר ויצרנו פער שהוא כואב עבור כולנו; ומאחר ובכניסה לבית ספר יהודי יש בדרך כלל משום תחושת מעבר מ”חיים רגילים” למקום מיוחד וקסום. הוא טען שעלינו לשאול שאלות בדרכים אליכן יוכלו הורים יוכלו “להתחבר”, כך שלא יחשבו שאיננו בטוחים במעשינו. לדוגמא: מה עלי, כיהודי/ה השואפ/ת לעתיד יהודי עשיר, צריכ/ה ורוצה עבור הילד/ה שלי? — זהו סוג השאלות שיספק מענה איתו יש ביכולתנו להתמודד.

בהתייחסו לפרשנות של הרב סאקס על פרשת ויקהל, ציין ד”ר קרמר כי מרגע שמתגבשת מטרה, לא ניתן להגשימה באופן פרטני; על מנת לבנות קהילה, עלינו ליצור קהילת בונים. יש לגייס את ההורים ואת כל הגורמים האחרים על מנת לבנות את איי-תלעם.


לצפייה בקטע מדבריו של ד”ר קרמר, הקליקו כאן.

אתם מוזמנים להגיב על הדברים ולהשתתף בדיון.

בשבוע הבא: רשמים נוספים מכנס החשיבה!

NEWS FROM THE iTaLAM EMPIRICAL THINK TANK: Panel on Trends in Judaism in the 21st Century

חדשות מכנס החשיבה של איי-תלעם: מגמות ביהדות במאה ה- 21

In our efforts to tailor iTaLAM to the needs of students, teachers, school leadership and the community , in February 2014 we conducted an Empirical Think Tank, which we informed you about in a previous post. The Think Tank, attended by over 50 participants, facilitated consultation with experts and practitioners about the implications of theory and practice on the development of iTaLAM. One of the main discussions pertained to Trends in Judaism in the 21st Century and Their Implications for Jewish Education.

The panel was moderated by Yossi Prager – Executive Director of The AVI CHAI Foundation. Presenters were Dr. Alex Pomson – Director of Research at Rosov Consulting; Dr. Marc Kramer – Executive Director of RAVSAK; Rav Dr. Yakov Nagen – author and rabbi at Otniel Yeshiva; and Arna Poupko Fisher – Jewish Studies instructor at The University of Cincinnati.

The fundamental questions raised in the session were:

  1. What are the emerging cultural trends in general, and in Judaism in particular, that are effecting Jewish education?
  2. What are the essential questions emerging from these trends that should guide the design and development of Jewish education curricula for the 21st century?
  3. What are the fundamental elements of Jewish identity that must be preserved, even if they might be challenged by 21st century reality?

We will dedicate the next few blog posts to the important ideas raised during this session, beginning with those presented by Dr. Alex Pomson. He opened his presentation by stating that we live in the midst of a technological revolution, and have no idea where it will take us in terms of our relationships with one another and with the written word. Dr. Pomson pointed out that with advent of capitalism, we have transitioned from a community, which shares common ancestors, place and beliefs, to a society; this decline of community poses a challenge for the Jewish People, as the kinship we once experienced with one another is diminishing by virtue of demographics. Additionally, those who identify themselves as Jewish do not necessarily share the same beliefs. Pomson argued that the primary task challenging the Jewish community is determining how to recreate post-modern communities – those in which we feel kinship with people in other places.

Citing Rabbi Soloveichik, who spoke about a sense of common faith and common destiny, Dr. Pomson noted that our efforts should be directed at providing young Jews with a sense of something larger than themselves: of a shared past, shared experiences, a shared culture that is in some way meaningful, a shared sense of destiny and of contributing to the world. Additionally, communities can be built in schools – not through teaching only, but by providing opportunities for the entire family to belong, and find meaning in Jewish experiences and learning.

To access Dr. Pomson’s presentation in the ETT Think Tank, along with the other presenters, click here.

Read the AVI CHAI Foundation’s summary here.

We invite you to join the discussion by commenting on this topic, as it pertains to the development of iTaLAM.

Stay tuned for excerpts from the Think Tank presentation by Dr. Marc Kramer, and the other presenters.

במסגרת מאמצינו לעצב את איי-תלעם בהתאם לצרכיהם של התלמידים, המורים, הנהגת בית הספר והקהילה, בחודש פברואר 2014 קיימנו כנס חשיבה אמפירי (מעשי), עליו סיפרנו לכם בפוסט קודם. הכנס, אליו הגיעו למעלה מ- 50 משתתפים, זימן דיונים עם מומחים ואנשי מקצוע על השלכות המחקר והנסיון המעשי על פיתוח איי-תלעם. אחת השאלות המרכזיות שעלתה לדיון נגעה לנושא מגמות ביהדות במאה ה- 21, והשלכותיהן על חינוך יהודי.

הדיון הונחה על ידי יוסי פראגר – מנכ”ל קרן אבי חי, וכלל את המשתתפים הבאים: ד”ר אלכס פומסון, מנהל מחקר ב- Rosov Consulting, ד”ר מארק קרמר – מנכ”ל רבס”ק, הרב ד”ר יעקב נגן – סופר ורב ישיבת עתניאל, וארנה פופקו פישר – מורה ללימודי יהדות באוניברסיטת סינסינטי.

השאלות המהותיות שעלו לדיון היו:

1. מהן המגמות המתגבשות בתרבות הכללית, וביהדות בפרט, המשפיעות על חינוך יהודי?
2. אילו “שאלות גדולות” הנובעות מן המגמות הללו צריכות להנחות את העיצוב והפיתוח של תוכניות ללימודי יהדות במאה ה- 21?
3. מהם מרכיבי היסוד בזהות היהודית שאותם יש לשמר, גם את יאותגרו על ידי המציאות של המאה ה- 21?

את הפוסטים הבאים נקדיש לרעיונות החשובים שעלו לדיון במהלך הסדנא, ונתחיל כאן עם הדברים שהוצגו על ידי ד”ר אלכס פומסון. ד”ר פומסון פתח את דבריו בציון העובדה שאנו חווים מהפכה טכנולוגית, וכי אין לנו מושג לאן היא תוביל אותנו מבחינת מערכות היחסים שלנו זה עם זה, ועם המילה הכתובה. ד”ר פומסון ציין כי עם התהוות הקפיטליזם, עברנו מהפך – מקהילה, בעלת אבות (ואמהות) משותפים, מקום משותף ואמונה משותפת – לחברה. צמצום הקהילה מהווה אתגר לעם היהודי, מאחר ותחושת השייכות שחלקנו בעבר זה עם זה הולכת ודועכת בשל השפעת המרכיב הדמוגרפי. בנוסף, אלה המזהים את עצמם כיהודים אינם חולקים בהרכח את אותן אמונות. פומסון טען שהמשימה העיקרית המאתגרת את הקהילה היהודית כיום היא יצירת קהילות פוסט-מודרניות, בהן נרגיש תחושת שייכות וקרבה לאנשים במקומות אחרים.

Dr Alex pomson

Dr. Alex Pomson

ד”ר פומסון ציטט את הרב סולובייצ’יק, שדיבר על תחושת אמונה משותפת וגורל משותף, וציין כי חשוב שמאמצינו יוקדשו לכך שהדור הצעיר יחוש תחושת שייכות למשהו גדול יותר מעצם הוויתם: לעבר משותף, חוויות משותפות, תרבות משותפת בעלת משמעות, עתיד משותף ותרומה לעולם. בנוסף ציין פומסון כי ניתן לבנות קהילות בבתי הספר – לא באמצעות לימוד, אלא תוך יצירת תחושת שייכות אצל ההורים, ויצירת רגעים בעלי משמעות.

לצפייה בדבריו של ד”ר פומסון ודוברים נוספים בכנס החשיבה, הקליקו כאן.

לקריאת התקציר של קרן אבי חי, הקליקו כאן.

אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בדיון בכך שתכתבו את הערותיכם על נושא זה, בהקשר לפיתוח איי-תלעם.

iTaLAM is On Its Way!

איי-תלעם יוצאת לדרך!

 

LogosBanner

We are delighted to inform you that the agreements with Compedia, our partner in the development of iTaLAM, have been approved and signed, as have the budgets necessary for development, which is now under way thanks to the support of The AVI CHAI Foundation and Gruss Life Monument Funds.

The development of iTaLAM begins following a preparatory process which included an online survey conducted among the schools, theoretical and empirical Think Tanks, and the preparation of the agreements. The program will include the finest content featured in TaL AM, combined with innovative technological elements that will be created in collaboration with Compedia’s technology experts; it will constitute a breakthrough in the development of online Jewish studies curricula for students in the 21st century, as well as training offered to teachers and principals for implementation and assessment of learning. iTaLAM will facilitate efficient and accessible learning in Hebrew for the Jewish community worldwide, in a unified language and unique voices.

We will continue to update you on iTaLAM developments. In the meantime, we invite you to respond to the question we are now debating following the Think Tank:

As the complete iTaLAM program can’t be developed all at once, and there is already demand for online materials, what materials should be developed first, and why?

– An online program for younger elementary school students – Grade 2

– An online program for older elementary school students – Grade 5

– An online program for two tracks in two grades – for example, Everyday Life and Torah in- Grades 2 and 5

– An online program for two tracks in Grades 1-5 – for example, Everyday Life and Parashat HaShavua

– Other: What do you suggest?

Please post your comments below!

אנחנו שמחים להודיע לכם שבשעה טובה נחתמו ההסכמים עם חברת קומפדיה, שותפתנו לפיתוח איי-תלעם, ואושרו התקציבים הדרושים לפיתוח, המתאפשר הודות לתמיכתם של קרן אבי חי וקרן גרוס.

איי-תלעם יוצאת לדרך לאחר תהליך של היערכות לקראת פיתוח התוכנית, שכלל קיום סקר אלקטרוני בקרב בתי הספר, כנסי חשיבה תאורטיים ומעשיים, והכנת ההסכמים. התוכנית תשלב את מיטב התכנים של תל עם עם מרכיבים טכנולוגיים חדישים שיוכנו בשיתוף עם אנשי הטכנולוגיה של קומפדיה, ותהווה פריצת דרך בפיתוח תוכנית לימודים מקוונת לתלמידים בחינוך היהודי במאה ה- 21, הכשרת מורים ומנהלים להפעלתה והערכת הלמידה. איי-תל עם תאפשר למידה יעילה ונגישה בעברית לכל הקהילייה היהודית באשר היא, בשפה מאחדת ובקולות מיוחדים.

נמשיך לעדכן אתכם בהתפתחויות, ובינתיים אנחנו מזמינים אתכם להתייחס לשאלה שבה אנחנו דנים כעת בהמשך לדיון שהיה בכנס החשיבה:

כיוון שאי אפשר לפתח את כל התוכנית בבת אחת, ויש ביקוש לחומר מקוון שיהיה בידי המורים והילדים כמה שיותר מוקדם, במה עדיף להתחיל את הפיתוח, ולמה?

– בתוכנית מקוונת לכיתה שלמה לגיל הצעיר של ביה”ס היסודי –  כיתה ב

– בתוכנית מקוונת לכיתה שלמה לגיל הבוגר של ביה”ס היסודי –  כיתה ה

– בתוכנית מקוונת בשני צירים בשתי כיתות – לדוגמה, חיי יום יום ותורה בכיתות ב ו- ה

– בתוכנית מקוונת בשני צירים בכיתות א-ה – לדוגמה, חיי יום יום ופרשת השבוע

– אחר: נא פרטו

נשמח לקרוא את המשוב שלכם!

NEWS FROM THE iTaLAM EMPIRICAL THINK TANK

חדשות מכנס החשיבה של איי-תלעם

ETTProgHebEngCover

iTaLAM is committed to addressing the needs of students, teachers, school leadership and school community. To that end, in recent months we initiated the following:

– A Theoretical Think Tank (November – December 2013);

– An online survey for principals, teachers and IT personnel regarding the implementation of technology in schools;

– An Empirical Think Tank (February 2014), attended by over 50 principals, Jewish Studies Coordinators, IT specialists, teachers blending technology in their instruction, Compedia and TaL AM professionals, representatives from The AVI CHAI and  Gruss Foundations. The Think Tank facilitated consultation with experts and practitioners about the implications of theory and practice on the essential questions pertaining to the development of the iTaLAM program, such as:

  • What are the trends in social, cultural and educational change in the 21st century?
  • What are the trends in Judaism in the 21st century?
  • What does the current theoretical research on Internet-based learning tell us?
  • How does technology impact literacy and language development?
  • How should a curriculum be designed and implemented in the Internet age?
  • What Global, Media, Digital and Social literacies are essential in the 21st century?
  • What virtual environments should be designed for the iTaLAM program?
  • What functions and features should the iTaLAM LMS (Learning Management System) include in order to be user-friendly, and whom should it serve?
  • What contributes to, what detracts from, and what is interesting about the design and use of digital books, games and literacy activities, and how can they contribute to communicative heritage and language learning?
  • How will technology-based Assessment for Learning facilitate learning and feedback?

We continue to study the implications of the discussions and feedback from the Think Tanks and surveys, and plan to consult with additional specialists and practitioners during the iTaLAM development process.

Please join the discussion by commenting on the essential questions regarding the development of iTaLAM. If you haven’t replied to the online survey, please address us for details.

Stay tuned for more news regarding the Development of iTaLAM!

איי-תלעם מחוייבת לצרכיהם של התלמידים, המורים, הנהגת בית הספר וקהיליית בית הספר. במטרה לענות על הצרכים הללו, בחודשים האחרונים קיימנו:

 – כנס חשיבה תאורטי (נובמבר-דצמבר 2013)

– שאלון מקוון למנהלים, מורים ומומחים בטכנולוגיה, בנוגע להפעלת טכנולוגיה בבתי הספר

– כנס חשיבה אמפירי – מעשי (פברואר 2014), בו השתתפו למעלה מ- 50 מנהלים, מרכזי לימודי יהדות, מומחים בתחום טכנולוגית המידע, מורים המשלבים טכנולוגיה בהוראה, נציגי קומפדיה ותל עם, נציגי קרן אבי חי וקרן גרוס. הכנס זימן דיונים עם מומחים ואנשי מקצוע על השלכות המחקר והנסיון המעשי על “השאלות הגדולות” הנוגעות לפיתוח איי-תלעם, כגון:

– מהן המגמות החברתיות, התרבותיות והחינוכיות במאה ה- 21?

– מה הן המגמות ביהדות המאה ה- 21?

– מה למדנו מן המחקר על למידה מקוונת?

– כיצד משפיעה הטכנולוגיה על פיתוח אוריינות ושפה?

– כיצד יש לעצב תוכנית לימודים בעידן המקוון?

– אילו כישורים גלובאליים, תקשורתיים, דיגיטאליים וחברתיים נחוצים במאה ה- 21?

– אילו סביבות וירטואליות יש לעצב עבור תוכנית איי-תלעם?

– אילו שימושים ומאפיינים צריכה מערכת ניהול הלמידה (LMS) לכלול על מנת להיות ידידותית למשתמש, ואת מי היא צריכה לשרת?

– מה תורם, מה גורע ומה מעניין בעיצוב ובשימוש בספרים דיגיטאליים, במשחקים דיגיטאליים ובפעילויות אוריינות דיגיטאליות, וכיצד הם יכולים לתרום ללימוד שפת מורשת תקשורתית?

– כיצד תשפיע הטכנולוגיה על משוב ועל ההערכה המעצבת והמסכמת של הלמידה?

 נמשיך ללמוד את השלכות הדיונים והמשוב הנובעים מכנסי החשיבה והשאלון, ולהתייעץ עם מומחים ואנשי מקצוע נוספים במהלך תהליך הפיתוח של איי-תלעם.

 אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בדיון בכך שתכתבו את הערותיכם על “השאלות הגדולות” הנוגעות לפיתוח איי-תלעם. במידה ולא מילאתם את השאלון המקוון, אנא פנו אלינו.

בקרוב: עדכונים נוספים על פיתוח איי-תלעם!

Welcome to the New iTaLAM Blog!

ברוכים הבאים לבלוג החדש של איי-תלעם!

 

Tablets2tablets

We are excited to welcome you to this blog, dedicated to iTaLAM – an online curriculum based on TaL AM.

Our vision is to create a comprehensive and innovative online curriculum facilitating the use of digital devices, which will aid in fulfilling our mission: instilling Jewish Heritage and the Hebrew language in children of the i-generation.

iTaLAM will be a complete multidisciplinary, spiraled and aligned Internet-based program for Grades 1-5 in both the Northern and Southern hemispheres. iTaLAM will respond to the needs of students in schools of different ideologies with varied time allocations, as well as homeschoolers, thus offering a unifying language in unique voices. The new program will enable schools, teachers, students and parents to benefit from unique technological affordances such as differentiated learning, affordable and ongoing professional development and support, networking, connecting homes and communities.

We have set up this blog so that we can announce exciting iTaLAM news as it unfolds, and  update you on the various stages in its development. The iTaLAM blog will also be a way for us to keep in touch with you and post queries that will help us design the program and fine-tune it according to your feedback and needs. We hope you will visit the blog regularly and share your thoughts and comments with us – not only through this blog, but also through various social media platforms.  We invite you to be a part of this exciting new journey, and to let us know what content you would like to explore on the blog.

Stay tuned for upcoming blog posts on the iTaLAM Empirical Think Tank!

אנחנו שמחים לקבל את פניכם בבלוג החדש המוקדש לאיי-תלעם – תוכנית מקוונת המבוססת על תל עם.

החזון שלנו הוא ליצור תוכנית מקוונת מקיפה וחדשנית המאפשרת למידה באמצעות כלים דיגיטליים שונים, שיסייעו לנו להגשים את מטרתנו: הנחלת המורשת היהודית והשפה העברית לילדי דור האינטרנט בשפה מאחדת ובקולות מיוחדים.

איי-תלעם תהיה תוכנית מקוונת בתחומי דעת משולבים ומתואמים לכיתות א-ה, שתשרת את שני חצאי כדור הארץ. היא תענה על צרכיהם של תלמידים הלומדים בבתי ספר מזרמים שונים, ובעלי תקציבי זמן שונים, וכן של תלמידים הלומדים במסגרת ביתית. התוכנית החדשה תאפשר לבתי ספר, למורים, לתלמידים ולהורים ליהנות מיכולות טכנולוגיות מיוחדות כגון למידה מותאמת, הכשרת ותמיכה מקצועית נגישה, זמינה ומתמשכת, קשר בלתי אמצעי, וקשר בין הבית והקהילה.

הבלוג של איי-תלעם הוקם על מנת לאפשר לנו להודיע לכם על חדשות הנוגעות לאיי-תלעם, ולעדכן אתכם לגבי שלבי הפיתוח השונים של התוכנית. הבלוג גם יהווה אמצעי לשמירה על קשר, ויאפשר לכם להעלות שאלות שיסייעו לנו לעצב את התוכנית ולהתאים אותה לצרכים שלכם בהתאם למשוב שנקבל מכם. אנחנו מקווים שתבקרו בבלוג באופן קבוע, ותשתפו אותנו במחשבות ובהערות/הארות שלכם באמצעות הבלוג וגם באמצעות אמצעים אחרים לתקשורת חברתית. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף למסענו החדש, המרתק והיצירתי, ולספר לנו אילו תכנים תרצו לראות בבלוג.

בקרוב: עדכונים מכנס החשיבה האמפירי של איי-תלעם!

Online Jewish Education for the 21st Century